שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם!
נערה בשידוכים מצופות החיזוק היומי, אחת מאלו
שמנסה וגם תצליח בעזרת ה' בקרוב להקים את ביתה, בית נאמן בישראל, שואלת את השאלה
הבאה.
האם ביטחון עצמי הוא דבר טוב או דבר רע? האם הבחור
עמו אני נפגשת ואיתו אני רוצה להקים את ביתי, אני אמורה לדאוג לכך ולרצות שיהיה לו
ביטחון עצמי או ההיפך, להסתכל אל עבר הביטחון העצמי בחשש ובפחד?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
בניגוד למה שישנם כאלה שחושבים, הגאווה לא נובעת
מביטחון עצמי, אלא מחוסר ביטחון עצמי.
הכעס, הקנאה, הנקימה והנטירה נובעים מחוסר ביטחון
עצמי, כי רק האדם החלש נפשית והרדוד כל כך, מרגיש כעס עצום על כל מי שעשה לו רע,
והוא רוצה להשתלט עליו והוא רוצה לנקום בו, והוא מאוד מאוד כועס עליו.
לעומת זאת, אדם בעל ביטחון עצמי אמיתי אומר: "אֲנִי
וְאַפְסִי עוֹד" (ישעיהו מז, ח, וכן צפניה ב, טו), בצורה חיובית ולא שלילית, אני לא פוגע באף אחד
אחר, אבל אני יודע את מה שיש לי ואת הכחות שלי ואני מצליח אפילו שלא להיפגע ממי שמנסה
לפגוע בי.
רק אדם בעל מעלה גדולה שכזו יכול להתגבר על כל מאורעות
ובעיות החיים ולהצליח בכל האתגרים.
כותב ספר 'חובות הלבבות' על מידת ההשתוות, שהיא
מידה שישווה בעיניו בין אם משבחים שאותו ובין אם מגנים אותו, כי אם אתה מצליח
להיות אותו אדם שלא מזיז לך אם מישהו משבח ומפאר אותך, אנחנו יכולים להיות רגועים,
סמוכים ובטוחים שאף אחד, כאשר יבזה אותך, לא יוכל לדרדר לך את מצב הרוח ולא יכול
להוביל אותך לעשות שטויות או דברים מסוכנים.
מחזקים את הביטחון העצמי, בונים בית על הביטחון
הגדול הזה בקדוש ברוך הוא ובכחותינו הדלים על פי הקדוש ברוך הוא, וזוכים לשקט,
שלווה, מידות טובות ונאצלות, ולבית נאמן בישראל.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.