אשר שאלת עימדי אודות חובת המחאה על דברי הבלע שנאמרו מפי איש בליעל העטוף באדרת שיער ואיצטלת שווא, אותו האיש הפריץ מכפר מונורו המכונה אהרן טייטעלבוים, כנגד מורינו רבינו עטרת ישראל מוויזש'ניצא שליט"א אוי לדור שראו עינינו כזאת ולמשמע זאת דאבה נפשינו איככה נעשתה נבלה כזאת בישראל. והנה לכאורה יש מקום לומר שאין כאן חובת מחאה, מחמת שהצדיק מוויזשניצא שליט"א המסולא מפז ומזוכך כספירים במידותיו הנאצלים, אינו מקפיד על כך כלל, ובעיני עצמו הרי זה כאילו יבוא תינוק שאימו עדיין מקנחתו וצועק איזה דבר שטות, בוודאי כשחוק בעלמא הוא, על אחת כמה וכמה מי שעושה רצון השי"ת באמת ובאמונה ובתמימות, בדרך אבותיו הקדושים, לא אכפת לו כלל מה עזי הפנים ובני כפר צועקים עליו. וכידוע שלא היה איכפת ליה כלל שבנו של אותו עז פנים, נשא דברי בלע ועמארצות בפניו. ועל כן אם אותו צדיק בעצמו אינו מקפיד על זה, כי דורש שלום הוא ומבקש אמת, למה לנו למחות בכבודו. ומע"כ נוטה לצד זה, מחמת עדינות נפשו הרמה, המתרחקת מכל סרך של מחלוקת ומהומה.
אמנם מאידך גיסא יש לצדד בדבר מחאה עזה ונוראה, כיוון דקיימא לן דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול (קידושין ל"ב ע"ב), ואנן חסידים באמונתנו קיימינן, שהצדיק האמיתי הוא בחינת מלך ישראל שבאותו הדור, כמו שלמדנו מהיכלו של רבינו הקדוש תפארת ישראל ומלכו מרוזי'ן זיעוכי"א, וממנו למד זאת חתנו דער הייליגער צמח צדיק זי"ע וחקק יתד לדרך המלכות לצאצאיו אחריו. וכבר ידעת בוודאי שבזמן אשר פגעו בכבודו של רבינו הקדוש תפארת ישראל מרוז'ין וזרע קדשו, נתאסף מורינו החסיד האביר הקצין המפורסם ניסן בק ומקובלים נסתרים ועשו מה שעשו, למרות שעמד כנגדם הגאון בעל ה'דברי חיים' מצאנז.
אבל דע לך ידידי היקר והנעלה, איש תמים יושב אהלים, כי סוד גדול יש בדבר, אבל על מנת בינה זאת עלינו להקדים הקדמה חשובה מאוד, בבחינת זכור ימות עולם בינו שנות דוד ודור, כי הרבה תעלומות חכמה גנוזים בדרכי הקדמונים, ומעשי אבות המה סימן לבנים. כי הנה בין סיגעט לחצר הקדוש והמלוכה וויזניצא, ארוכים היריעות בספרי הזכרונות, ושורש הדברים כמו שאמר אותו חכם, 'כשאצלינו רכבו על מרכבות, אצלם אכלו עדיין עם הידיים', כי שורש ויסוד דרך הקודש של בית ויזניץ' נוסדה בבית מדרשו של רבינו הקדוש אור שבעת הימים מרן הבעל שם טוב זיעוכי"א, שהיה חזנו רבי יעקב קאפיל חסיד המפורסם בקדושתו ובתפילתו שבקעה רקיעים עליונים, והוא היה הראש בשרשרת אצולת הקודש, אשר התהלכו באותם יערות שהלך בהם הבעש"ט וטבלו במעיינותיו. ואח"כ נשתדכו רבותינו עם גזע היחס ומשפחת המלוכה מרוז'ין, ורבינו בעל 'הצמח צדיק' זיעוכי"א, נתחתן עם בת המלך רבינו הקדוש תפארת ישראל ומלכו זיעוכי"א, שכל גדולי הדור ולובשי לבן חרדו וירעו מהדר קדשו.
ואבותינו סיפרו לנו, איך הציל רבינו הקדוש בעל הצמח צדיק את גיסו רבינו הקדוש והנפלא בערניו זכר יסוד צדיק נעלם לברכה, בעת השערוריה הידועה בצ'רנוביץ והשיבו אל טרקלין המלוכה. והמה היה יסוד נשמתם ודרכם בקודש אשר חצבו בספירת המלכות, ועל כן היה כל תהלוכותיהם ולבושיהם וסיפורים בדרך המלכות, וממידת המלכות שהיא מקבצת נידחיה, ויורדת שערי מוות כידוע ליודעי ח"ן. וגם רבינו פאר ישראל מוויזניצא שליט"א היה בבחינת נידח שנים רבות, עד שנתעלה מעמק הבכא לשבת בראש קריה נאמנה על כיסא המלכות אשר הניחו לו אבותיו וזקניו.
וכמו"כ בראשית התעוררות העלייה לארץ ישראל מקדש מלך עיר מלוכה, מיהר רבינו תפארת ישראל מרוזי'ן זי"ע לשלוח שליחים נאמנים לירושלים בעיר העתיקה, ולבנות שמה בית מדרש יפה ומעטור ומרוקם בכל מיני יופי וחן וייקרא שמו בישראל 'תפארת ישראל' וזה שער השמים. ואפילו הקיסר המהולל ורב החסד מווינה פראנזץ יוזף יר"ה נשתתף במלאכת בנייית הבית הקדוש הזה. והמה הקדושים בני המלוכה, חזו ברוח קדשם באלף השישי התנוצצות התגלות המלכות, בקיבוץ נדחי ישראל אל ארץ הקודש, וכל מגמתם הייתה לרומם ולעטר ולגלף קדושת ישראל בעיר הקודש מקדש מלך, וכמה וכמה רזין דרזין אמרו בסיפוריהם ועומק משליהם הידועים ליודעי ח"ן יושבי שער המלך, וזה לעומת זה התעורר כנגדם הסט"א וחיילותיו קליפת זרע אדום הגרמני ימ"ש, ובאה אנדרמלוסיה גדולה לעולם והחריבה יהדות אירופה על קידוש השם.
וכלל היה מסור בידינו בלחישה, שהצדיקים לבית ויז'ניץ אינם נוהגים להשתדך עם המשפחות לבית סיגעט-קרעטשניף וכדו'. וכדרכם של סודות ורזין דרזין, היה כלל זה עטוף ומלובש בכל מיני מעטפות וכיסויים, ומשמיה דרבינו בעל האמרי חיים זי"ע אמרו בשחוק, שהסיבה יען כי אצלינו אם מגיע חתול שחור לפתח הבית מגרשין אותו משם אבל אצלם מייד מדליקים נירות ועושין תיקון נשמות, וד"ל. ואחרים היו מרכלים רכיל אודות ענין אחד הקשור לטוהר היחס בכפרים הללו, וכבר באו בענין זה כמה תשובות בדברי הפוסקים בדור ההוא, ומחמת שלא לקטרג על ישראל נשים בלימה ללשונינו. אבל אפילו בכדים קלים ועניינים הנראים פעוטים לא רצו להשתף עימהם או להיראות כמותם, וכאשר המה התחילו להתהלך עם מגבעות רחבות 'ביבער הוטען', אמרו רבותינו א"כ אנחנו נקצר וגם נהפוך צד של הסרט. אם המה הלכו בפאות ארוכות, אמרו רבותינו זה פגם בדיוקנא, וצריך לקצר רק עד הלחי. וכהנה וכהנה, וסוד גדול יש בדבר ואכמ"ל.
אמנם כן באחרית הימים נתהווה ערבוביא והוא מכבשי דרחמנא, בסוד מעשה בבן מלך ובבן שפחה שנתחלפו כיל"ח, כי מורינו ורבינו עטרת מרדכי מוויז'שניץ-מאנסי הלך ללמוד תורה וקנאות אצל הגה"ק ראש גולת אריאל מסאטמער נבג"מ, כי היה מטבע נפשו ושורש העזות דקדושה והיה 'חניאק' מנעוריו, וכיוון שראה כל פליטי המלחמה אחרי מלחמת-העולם הראשונה שנתקבצו אל בית אביו, בשברונם ובנידחותם, וגם אחותו ציפורלה ע"ה נסחפה אחר הרוח, ויישא רגליו אל העיר סאטמורי לבכיות הושענא רבא. ואעפ"כ נצר בליבו כל ימיו זכר זקינו הסבא קדישא בעל 'אהבת ישראל' מוויזשניצא זיעוכי"א. והוא אשר גידל ביד אומן וסמך ידיו על בן אחיו, רבינו עטרת ישראל מוויזניצא שליט"א בשנות גלותו. וזה לעומת זה, נתהווה שידוך בין הברך-משה מסיגעט לבין הישועות משה זצ"ל, והיה זה לפלא ומהומה גדולה, שהרי זרע היחס בבית וויזניץ לא השתדכו עם זרע סיגעט, ואילו בסאטמער המתנגדים הקנאים ל'אגודה' איכה ירקדו מצווה טאנץ עם הרבי מוויזניץ אשר מנגן 'לעשות רצונך' לפני שהולך להצביע בבחירות.
ומתוך כל האנדרלמוסיה והתהפוכות האלו, יצא העגל הזה המכונה האהרוני. ואותו אהרוני, ידוע ממש מנעוריו בוצין בוצין בקטפיה ידיע ברוב עזות פניו וחוצפתו, ובישיבה שמעתי שאמר רבינו ראש הישיבה מלוצערן זצ"ל שפעם בא אליו ורצה לדבר עימו בלימוד ולהראות רוב חכמתו, אבל הוא הריח כמו איש גס (עם הארץ הוא איש של ארציות), ומרוב הסירחון לא יכלתי לשבת לפניו, ועל כן נתרחק מעימו, והחזיק יותר מאחיו זלמן לייב, שעל כל פנים לא הלך בנפלאות וגדולות ממנו ולא היה עז פנים כמותו. והרי כל שיעוריו ודרשותיו פלפולים הבלים ממש, וכבר אמרו הלצים שירש אמנם את העזות והתקיפות של דודו בעל הויאל משה, אבל לא ירש ממנו פקחותו וחכמתו. וכבר ידוע רוב שחיתותו וקלות ראשו בפרשת ה'פאבליק סקול', שהסיר מזוזה מבתי החינוך והכרית שם אלוקי ישראל, בשביל קצת שלמונים מאת רשויות הגויים ר"ל. ואותו האיש רודף הכבוד ובעל המחלוקת, שהלך לערכאות בשביל להרבות רוב עשרו ורוב בנייניו, מעיז פניו בחציפות נוראה בקדוש ותפארת ישראל מוויזניצא שליט"א, שאין לו בעולמו של כבוד ולא מחלוקת, לא כסף ולא דולרים, אוהב שלום ורודף שלום ואוהבן של ישראל. והרי זה ממש בן שפחה שנהיה לראש, שהרי מהיכן למד בכלל ענין החסידות, ואיך נראה צורת טיש, והרי בכפר שבא ממנו שכחו מזמן מה זה חסידות, ולאביו ז"ל בקושי באו עשרה בטלנים לטיש כידוע, ואין גבול לעזותו שמעיז פניו בצדיק אמת, ממשפחת המלוכה, תפארת ישראל. ובאמת הוא הוא ראש הכופרים בימינו, שכופר בקדושת ישראל ותפארתם, בעודו יושב על סיר הבשר בגולת אמריקה. ואין לו תקנה אא"כ ירוץ חיש מהרה אל רעייתו הרבנית הצדקנית סאשה תליט"א שתחלה פני אחיה הצדיק שליט"א למחול ולסלוח לו על איוולתו.
צא וראה, שכל הני כלבין חציפין דנביחין, הקנאים ותולדותיהם, כולם בני כפר אשר חדשים מרחוק באו והצטרפו אל היכל החסידות, וכקופים המחקים בני אדם מחקים דרכי החסידות ומתלבשים כמותם, ורובם ממדינת הונגרין והגלילות, והרי למשל כל התולדותים התחילו באיש אחד שברח משם ועלה לירושלים, ופתאום נהיו כל צאצאיו אדמורי"ם ולובשי כתונות פסים, וחסידיהם פליטי גרמניה וייקעס למיניהם שנתהפכו לחסידים קנאים, ודוק ותשכח. וכיוון שנשתכחה מהם תורת החסידות, או שמעולם לא קבלוה, הולכים בדרך עיקש אשר לא ידעון אבותינו והמה בדו מליבם, וכרוב גודל ורוחב מגבעתם כך קטנות חסידותם וחכמתם.
והלא הבחור הכי חלש בישיבת ווישעווא, זכה בפרס נובל; ה"ה מורינו אליהו ויזל ז"ל, ומה יצאו מישיבת סאקמורא? כמה שלייגערס שבוכים בהושענא רבא ובשובבים על תיקון הברית? ועוד יש להאריך בכך ביריעה ארוכה מאוד, ולבאר בזה תעלומות חכמה ופלאים עמוקים הידועים ליו"ח, אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה, ואסיים בברכתו של הרה"ק רבי זאב וואלף מטשרנסטרהא זי"ע (אשר מעט מרוב חכמתו וקדושתו נזכר בשבחי הר"ן, סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל, י"ב) לרבינו הקדוש אבי שלשלתא דזהבא בעל ה'אהבת שלום': "שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ הַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ שֶׁלֹּא יָזוּז מִמֶּנּוּ וּמִבְּנֵי בֵּיתוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם!".
המצפה לישועת ה' בתוככי ירושלים תובב"א
הק' אבישלום פון שילוח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.