אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, כְּגוֹן לִישָׁנָא דְּאִיהוּ מַקֵּל לְכָל אַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ, וְאִיהוּ לִישָׁנָא דְּאָת ו', וְאִיהוּ מַטֵה דְּבֵיהּ עֶשֶׂר אוֹתִיוֹת, וּבֵיהּ מָחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל יְדוֹי י' מָחָאן. וּבְגִין דְּכָל מָחָאן הֲווֹ מִסִּטְרָא דְּה' ה', רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְּרִים בְּמִצְּרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת וְכוּ', אֱמוֹר מֵעַתָּה וְכוּ'. וְאָת ה' סַלְּקָא בְּאָת י' לְחַמְשִׁין מָחָאן, חָמֵשׁ זִמְנִין חַמְשִׁין, אִינּוּן ר''ן. וּבְגִין דָּא, וְעַל הַיָּם לָקוּ ר''ן מַכּוֹת.
אמר יוסף, כל מיטב ארץ מצרים רעמסס היא, וההיא ארעא אפרישו לדחלן דלהון, לרעיא ולמיהך בכל ענוגין דעלמא. וכל מצראי חשיבון לאינון דרען לדחליהון, כדחליהון. ודא שאיל יוסף מפרעה, לשלטאה אחוי על דחלן דמצראי, דאתכפיין תחות ידיה, כעבדים בתר מלכיהון, למהוי כלהו מתכפיין תחות שם יי מסטריהון, ולא שליט בעלמא אלא שם יהוה. ואתכפיין כל ממנן תחות ידיה.
ולאחזאה לון, דאיהו עתיד לאיתפרעא מנהון, הדא הוא דכתיב, (שמות יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה. כד מטעיין לבריין ועבדין גרמייהו אלוהות. ובגין דטלה ממנא דיליה, איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים, מני קדשא בריך הוא לישראל, (שמות יב) ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית, ואשליט לון עליה, ותפשי ליה, תפיש בתפישה דלהון יומא ותרין ותלת. ולבתר דא אפיקו ליה לדינא לעיני כל מצראי, לאחזאה דאלהא דלהון ברשו דישראל למעבד ביה דינא.
בגין דא, (שמות יב) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו, למהוי דן באש צלי, ומני לזרקא לגרמיה דיליה בשוקא בבזוי. ובגין דא, (שמות יב) ועצם לא תשברו בו. ומני ליומא רביעאה, בתר דהוה תפיש ג' יומין קשור, למעבד ביה דינא. ודא קשיא לון מכל מכתשין דמחא לון קדשא בריך הוא, על ידא דרעיא מהימנא. ולא עוד, אלא דמני דלא למיכל ליה בתיאובתא. ומיד דחמאן גרמוי בשוקא, ולא יכלין לשזבא ליה, דא קשיא לון מכלא. ולא עוד, אלא דאתמר בהו, (שמות יב) ומקלכם בידכם, לאתכפייא כל דחלן דמצראי, תחות ידייהו. ובגין דאינהו בכורות ממנן, כתיב (שמות יב) ויי הכה כל בכור.
בתר כל דא כתיב, לא יאכל חמץ (שמות יג) שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני. וכתיב (שמות יב) כל מחמצת לא תאכלו. אמר רעיא מהימנא, אמאי מני דלא למיכל חמץ שבעת יומין, ולמיכל בהון מצה. ואמאי לא יאכל, ואמאי לא תאכלו. אלא ז' ככבי לכת ואינון: שצ''ם חנכ''ל. ואינון מסטרא דטוב ורע, נהורא דלגו מצה. קליפה דלבר חמץ. ואינון חמץ דכר מחמצת נוקבא.
בָּתַר כָּל דָּא כְּתִיב, (דברים טז) לֹא יִאָכֵל חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עוֹנִי. וּכְתִיב (שמות יב) כָּל מַחְמֶצֶּת לֹא תֹאכֵלוּ. אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, אֲמַאי מָנֵי דְּלָא לְמֵיכַל חָמֵץ שִׁבְעַת יוֹמִין, וּלְמֵיכַל בְּהוֹן מַצָּה. וַאֲמַאי לֹא יִאָכֵל, וַאֲמַאי לֹא תֹּאכֵלוּ. אֶלָּא ז' כֹּכְבֵי לֶכֶת וְאִינּוּן: שצּ''ם חנכ''ל. וְאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּטוֹב וָרָע, נְהוֹרָא דִּלְגוֹ מַצָּה. קְלִיפָה דִּלְבַר חָמֵץ. וְאִינּוּן חָמֵץ דְּכַר מַחְמֶצֶּת נוּקְבָּא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.