הצביעות של ליצמן ודגל התורה - את פא"י החרימו בגלל הציווי של 'לא יהיה לך שר בממשלה'

לאישי הנעלה הרב הגאון מוהר״ח שאולזאהן שליט״א

קראתי בעניין את שורותיו בעניין השתרותו המתמיהה של אדון ליצמאן ונזכרתי:

שבילדותי עוד הצבענו גד לבלוק של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל. וכילד בני-ברקי אזכור לעד את הטראסק סביב הקרע עם פועלי אגודת ישראל שעברו על הדברה של לא יהיה לך שר בממשלת ישראל. העירו עולם ומלואו אנשים נשים וטף שיבואו לחזות ולשמוע את מאורות האומה ושליחיהם שהופיעו בכינוס אדיר וטעון יצרים בבני-ברק לעורר על החוב הקדוש להרחיק את הפא״י׳ניקס המורדים ולרדפם להדפם ולהומם, ואין לי צל של ספק שכו״כ חיים נהרסו וקברים נכרו בשל אותו זעם קדוש וה׳ הטוב יכפר. אכן פא״י פעלו בניגוד לצו ה״מועצת״ שנשלטה אז בידי רבי יצחק מאיר לוין ור׳ שלמה לורנץ. וגם אם נאמר שכניסתם לממשלה שללה את האפשרות להמשיך עם פועלי אגודת ישראל כשותפים. פשיטא שהמהומה הייתה על מנת לגזול מאותה מפלגה (שהייתה עתירת זכויות של עזרה ליחידים) את המצביעים החרדים שיחששו מקללתם של הגדולים. ולשום בר דעת באותם ימים לא היה צל של ספק שאילו לורנץ ורבי יצחק מאיר לוין חפצו להמשיך באחדות היתה ביכולתם להסביר לגדולים דאז שההשלמה עם ההתמנויות לשרים בממשלה היא צורך השעה למען השלום במחנה ומקבלים את ברכתם ללא שום קושי, אבל כך חתכו אז את הלוקשים.

נסחפתי מעט לזכרונות הילדות, ועכשיו לגופו של עניין. גדולי התורה הם היהודים האמורים להיות גדולים בידיעת התורה (או מומחים בהימל-געשעפטין) ועד כמה שידוע לי אין מבוא בתלמוד או במשנה תורה להרמב״ם בטוש״ע בין פסקי הרמ״א והבית יוסף ואפילו לא בספרי החסידות להלכות שרים בממשלת ישראל. אלא שהנוטרים והסאטמארים של אותם ימים עוד היו מרעישים על האידיאולוגיה של ההתבדלות מפורקי עול תומ״צ בהונגריה ובגליציה שעוד הייתה בדמם של שלומי האמונים, ובעיקר ההונגרים מהדור ההוא, וטענו לשלול את ההשתתפות החרדים כמחוקקים בבית מחוקקים יהודי שלא התחשב בחוקי התורה. אז באו האגודאים ואמרו: אנחנו נהיה בכנסת המחוקקת אבל נשמור על התבדלותנו מהמפעל החילוני באשר לא נשתתף כמיניסטורים ברשות המבצעת, וכך נהיה שם לקיים מצוות מחאה ולא נהיה אחראים על הנעשה במדינה נגד חוקי התורה.. מאז חכמו הפוליטיקאים החרדים להבין את העוצמה הטמונה בשליטה על משרדי הממשלה, בין להטיית תקציבי ענק למפלגה ולמקורבים ובין להשגת משרות ופנסיות שמנות לאנ״ש, אז המציא הראש היהודי את הדרישה לראשות ועדת הכספים של הכנסת, והראשון שישב שם ויצא עשיר כקרח היה ״ההונגרי התמים״ שליחם הנאמן של מרנן ורבנן רבי שלמה לורנץ ע״ה ומשם הוא המשיך לכסא נגיד בנק ישראל והכל הכל על דעת ובשליחות גדולי ומאורי האומה וכו׳. החסידים למדו יותר לאט אבל למדו גם למדו. בינתיים גדל דור חדש על הפובליציסטיקה החרדית שטשטשה לאט אבל בעקביות את נושא ההתבדלות ולא היה שום קושי לסבר לציבור שאפשר ללכת עם ולהרגיש בלי, לשלוט במשרדי ממשלה וליהנות מכל הטובות והברכות כסגני שרים כי אחריות העל תשאר על כתפי השר עצמו (ואולי רק נשיא המדינה..). וכבר לא היה מי שילעג וישאל את מי אתם מבקשים לרמות?! אם מותר אז מותר ואם אסור אז גם זה אסור.. ואילו בימינו כבר יתמנה השארפו-חסיד רבי ליצמאן כשר כשדי לו בעדות עצמו שעשה משאל טלפוני בין הצדיקים הקדושים און ס׳איז כשר. תכלית הדברים שמאחורי הדברים הוא, כי כשם שהתקרבו המזרחים לשמירת התורה והמצוות למושגיהם של החרדים דאתמול, התקרבו האחרונים לראות את עצמם כחלק משליטי המדינה. ואוי היה לנו לו לא התרגלו האדמו״רים לכל אותם מאסות של אנרגיות צעירות במדים ופירות משתלשלות שירקדו לפניהם בשבתות חגים ואירועים משפחתיים ההולכים ותכופים בלעה״ר, אחרת היית מוצא כבר את צאן מרעיתם מתמזגים עם הנוער של המזרחי, כי השוני התודעתי כבר מזמן מזמן לא קיים.

אוהבכם ומכבדכם

יהודי פשוט