ערב שבת נח תש"פ
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'
פרשת נח מסמל את החזרה לשיגרה לכאורה, החורף מגיע על כל המשתמע.
דוקא בפרשה זו כאשר מסופר על המבול יש לזכור, כי גם כאשר החושך יכסה ארץ יש
לקיים את 'צהר תעשה לתיבה', לפתוח חלון לחוץ, ולזכור שהחג הקרב שיש כבר עכשיו לישא
עיניים אליו, הוא חג החנוכה שתפקידו להאיר את הלבבות.
וכבר בפרשתנו מרומז זה: נ"ח ר"ת נר חנוכה
ויש להניחם על יד הדלת, סמוך לארץ, לסמל את הדלת הפתוחה בכל בית כדי
להאיר את הלבבות בחוץ ולרדת אל העם ולקרבם ע"י האור הבוקע, ויש להניח החנוכיה
בצד ימין דייקא לרמז על ימין מקרבת, וזה מרומז בשם בנו בכורו
'יפ"ת' ר"ת ימין
פתח תדליק.
אמנם יש והדלת הפתוחה יש בה סכנה, עדיין יש פתרון להדליק בחלון ולהאיר
מגבוה וזה מרומז בשם בנו
'ח"ם' ר"ת חלון
מדליק.
בלית ברירה כאשר יש סכנה ממשית עדיין יש להדליק על השולחן ולפחות להאיר
לבני הבית, וזה מרומז בשם בנו
'ש"ם' ר"ת שולחן
מדליק.
בהקשר הנ"ל יש לזכור כי 'להאיר' הוא ע"י אהבה וחום, והבאתי
בתוך הגליון דברי ה'פלא יועץ' ערך 'כפיה' שכותב:
'מצות תוכחה ומצות מחאה למי שבידו למחות וכו', אבל אומר אני, שכמו שלענין
רפואת הגוף נשתנו הדורות והטבעים והרפואות, שהרפואות שהיו מועילים לימים קדמונים אין
בם מועיל עכשיו, כן לענין רפואת הנפש, נשתנו הדורות, ובדורות הללו דחוצפא יסגא,
אין מקבלין מרות.
הנה כי כן הרוצה להישיר את העם, ובפרט למחוסרי מדע, לא יכפה אותם אלא
בדברים טובים, רכים ומתוקים. כולי האי ואולי השומע ישמע ויקבל דבריו'. עד כאן
מדבריו
ואת זה כתב הפלא יועץ לפני 200 שנה, ומה נענה אנן בתראי?
שמעתי בהקשר זה ווארט יפה בשם הרבי מבעלזא שליט"א,
בפסוק בפר' בהעלותך
נאמר: 'ואביה ירוק ירק בפניה' שפירושו יריקה בפרצוץ, אך התרגום אונקלום והתרגום
ירושלמי שהיו 1000 שנים אחר מתן תורה תרגמו: 'ואביה אילו מנזף נזף בה', כלומר:
אין לאב לירוק יריקה ממש כי אם די בנזיפה.
רש"י הק' שהיה 1000 שנים אח"כ ריכך את הדברים לפי ירידת הדורות
ופירש: 'אם
אביה הראה לה פנים זועפות'.
ומוסיף הרבי: כיום שעברו עוד 1000 שנים לא יועיל
פנים זועפות, אלא יש לחייך ולהסביר פנים ורק כך נשיג תועלת בעזהי"ת.
שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.