בקונטרס "אמת ליעקב"
פרשת בא הביא משמו של הרה"ק רבי צבי יעקב יאליש בעל "מלא הרועים" זצוק"ל ,
שבחודש ניסן כלולים כל החודשים , וממנו נשפעים בני חיי ומזוני לכל השנה ,
ומרומז בתיבת "לכם", שהוא ראשי תיבות ל'ב, כ'בד,מ'וח, והם כנגד בני חיי
ומזוני. שכן, החיים תלויים בלב, המזון מתעכל על ידי הכבד , והשפעת בנים
באה מן המוח.
ועוד
מובא שם שהתענוג הגדול ביותר לבורא יתברך שמו הוא כשמנצחים אותו בניו,
וכדאיתא [פסחים קיט.] "אמר רב כהנא משום רבי ישמעאל ברבי יוסי, מאי דכתיב
[תהלים ד, א ] "למנצח מזמור לדוד" זמרו למי שנוצחין אותו ושמח. בא וראה שלא
כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם. בשר ודם מנצחין אותו ועצב אבל הקב"ה
נוצחין אותו ושמח וכו'". וחודש ניסן מסוגל הוא לשנות הנהגת הבורא
לישראל כדכתיב "החודש הזה לכם" , דתיבת "זה" רומז לקב"ה כמה דאת אמרת
[שמות טו, ב] "זה א-לי ואנוהו" ובחודש ניסן נמסר "לכם" לשנות ממידת הדין
למידת רחמים , ואמנם כל זה דווקא לישראל ד"ראשון הוא לכם". לכם דייקא.
ואף אם אין ישראל ראויים להשפעות ח"ו , אזי בחודש הזה ניתן להם בהקפה ,
וכמו שאמרו צדיקים זי"ע לפרש דברי הפיוט "החודש אשר ישועות בו מקיפות"
ד"מקיפות" הוא מלשון [ פרקי
אבות]
"החנוני מקיף , דרצה לומר שבו מקיף הקב"ה לישראל אף אם אינם ראויים לכך.
וכמו שהיה ביציאת מצרים שאף שלא היו ראויים לגאולה מצד מעשיהם , מכל מקום
גאלם הקב"ה בזכות התורה שהיו עתידים לקבל, כן מתעוררת מידה זו בחודש זה
בכל שנה ושנה, שהקב"ה מקיף הישועה לישראל למען יוכלו לשוב ולהיטיב דרכם
בלי מונע.
וכתב
רבי מנחם מנדל בעל "אהבת שלום" מקאסוב זי"ע כי בפסח נידונים על התבואה
והוא זמן ראוי להפיל תחינה על הפרנסה, ולא רק בראש השנה. נמצא שבתוך
בקשותיו על ההשפעות הרוחניות צריך להעתיר גם למנוחת הנפש מטרדות הפרנסה
ולשפע בכל.
וגדולים
ימי חג המצות יותר משאר המועדים כי אז[במצרים] זכו ישראל לחסד עליון
שלא היו ראויים לו, [תורת אמת] ןחסד זה מתעורר בימי חודש ניסן.
שבת שלום ומבורך , חג כשר ושמח וישועות לכלל ולפרט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.