מכון לה' גם במשך כל היום:
בהמשך פרק לד, בקטע הקודם למדנו, כיצד נעשה האדם "מכון לשבתו יתברך" פעמיים ביום, בעת שהוא קובע עתים לתורה. ובקטע שלפנינו מציע התניא שני דרכים שבהם ניתן להגיע למעלה זו גם במשך "שאר היום כולו".
...
א. על ידי "מחשבה טובה" - שבה הוא מחליט, "שאם ירחיב ה' לו עוד" (ויתאפשר לו), הוא ילמד כל היום.
וכידוע ש"מחשבה טובה מעלה עליו כאילו עשאה" - כך שעם מחשבתו הטובה, הוא נעשה "מכון לשבתו יתברך" במשך כל היום כולו.
...
ב. בנתינת צדקה - שהיא ממדותיו של הקב"ה, וכפי שאמרו רז"ל "מה הוא רחום וכו'".
כאשר העוסק במשא ומתן כל היום, נותן מיגיעו חומש (20%) לצדקה (כמצוה מן המובחר). הנה, סכום זה "מעלה עימו את כל ארבע הידות (=החלקים האחרים) לה'" - שכל הכסף שהרויח במשך היום מתעלה בקדושה.
והיות שכך, שכל יגיעתו (בעסקיו) במשך כל היום, היא עבור ענינים שכולם יתעלו בקדושה. יש לראות איפוא, את כל היום כולו כ"מכון לשבתו יתברך".
והנה: כשם שבקרבנות, בהקרבת בהמה אחת היה עולה לה' כל החי אשר ממנו נלקחה הבהמה. ובהקרבת "עשרון סלת אחד בלול בשמן", היה עולה לה' כל הצומח אשר ממנו הורמה המנחה. כמו כן, עם הממון הניתן לצדקה, עולה לה' להיות מכון לשבתו יתברך, כל הממון אשר ממנו הוא נתרם.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך.
*להכרה יסודית של נושא הצדקה בתניא, ראה בהרחבה בבאור התניא שלי "משכיל לאיתן" שעל אגרת הקדש, בפרקים הרבים העוסקים שם בנושא זה.
שבת שלום!
הרב יקותיאל גרין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.