אלה פקודי המשכן משכן העדות על פי משה
ברש''י
שבכפל הזכרת משכן מרומז כאו על שני בתי המקדש שנחרבו. שפקודי הוא לשון
נפקד דהיינו חסר.. ואפש''ל שהתורה הקדושה מרמזת לנו שבהיעדר משכן כהן ונביא
יתכפרו עוונותיהם של ישראל על פי משה שהוא הצדיק שהוא בבחינת משה, כמובא
בזהר הקדוש אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא וכמובא במדרש: וזרח השמש ובא השמש א"ר
אבא בר כהנא וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש אלא עד שלא ישקיע
הקדוש ברוך הוא שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו, יום שמת משה
זרח שמשו של יהושע וכו וכו.. וכל צדיקי הדורות הם בבחינת משה שפיר קאמרת
שהם שרשי נשמות ישראל אשר כל הענפים קשורים בהם ויונקים חיותם להמשיך השפע
העליון כמובא בדרשות הר''ן שהיה תלמידו של הרשב''א שהצדיק הוא צינור השפע
העליון והוא גם מאריך שם שלא רק בחיים חיותו, אלא שגם חלקת ספונם של
עצמותיהם של הצדיקים לאחר הסתלקותם לחיי העולם הבא קדוש בקדושת ביהמ''ק
והוא המקום לקבלת התפילות והראוי לחול השפע עליו.. כלשונו הקדוש.
וכך
לימדונו הבעל שם טוב ותלמידיו הקדושים שיסוד היסודות של קדושת יהדותנו הוא
שנתדבק בכל מיני התדבקות והתקשרות בצדיקי האמת שנצחו תאוות יצרם ודבקו
בבוראים לעמוד לפניו בכל עת לשרתו אשר הם בחינת צדיק יסוד עולם ואבן השתיה
שכל העולם מושתת עליו אשריהם ואשרי הדבקים בם ובזרעם ההולכים בדרכיהם..
ובצלאל וגו. אומר רשי''י הקדוש: ובצלאל בן אורי וגו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה"
- אשר צוה אותו משה אין כתיב כאן אלא כל אשר צוה ה' את משה אפי' דברים שלא
אמר לו רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני כי משה צוה לבצלאל לעשות
תחלה כלים ואח"כ משכן אמר לו בצלאל מנהג עולם לעשות תחלה בית ואח"כ משים
כלים בתוכו. אמר לו משה: כך שמעתי מפי הקב"ה ובצל אל היית כי בוודאי כך
צוה לי הקב"ה, וכן עשה המשכן תחלה ואח"כ עשה כלים. ובגמ. לכו חזו מפעלות
השם אשר שם שמות, אל תקרי שמות בפתח אלא שמות בצירי. ובזוה''ק הנותן מספר
לכוכבים לכולם בשמות יקרא ששמו של כאאו''א ניתן לו על שם תפקידו במערכת
הכוכבים, ובצלאל
על
שם יסוד נשמתו בצל א-ל כפי שאמר לו מא''עה כדאמר רב יהודה שידע בצלאל לצרף
אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. ועל כן, אף ששינה ממצוות רבו לא הזכירו רבי
אלעזר בגמרא שבת בגדר תן לחכם ויחכם עוד כשמואל ורות ששינו ממצוות רבם
וכהוגן שינו, כי ע''פ השם עשה כמצוות רבו של רבו , וגם אפש''ל משום שהקב''ה
מילאו בחכמה כדברי הכתוב ואמלא אותו ולא היה שייך בו שיחכים על חכמתו..
ורבנו בחיי מבאר שאומנותו של בצלאל נסית היתה כי דרך האומנויות להיותם
מקובלות מרב לתלמיד שזה משרת לפניו כו''כ שנים מה שבשיעבוד מצרים לא היה
באפשר, כי שועבדו בעבודה היתור נמוכה של חומר ולבנים ולא הניחום לאומנויות
בסגולות מלכים. מה גם שלפי חשבון המפרשים היה צעיר מאוד כאשר נצטווה למלאכת
המשכן. וזהו מבואר במדרש כי על
כן נקרא בצלאל לפי שמתחלה היה נשמתו רשומה וחקוקה בכח אצילות אל, ואחרי כן
יצא וזכה וישב בצלו של אל לעשות הארון שהיה צל של תורה שבכתב, והכפורת עם
כרוביו הסוככים בכנפיהם שהיו צל לארון ומששת ימי בראשית היה מתוקן לו.
והרבה
נתלבטו המפרשים הלמה שינה לו מר''עה את סדר ציוויו של השי''ת, על פי פשוט
אפשר לומר שמרע''ה הקדים הכלים משום חיבתם בלהט אש קדשו כי מהם נקח לעבוד
את השם להעלות בהם נר תמיד קרבנות ומנחות ולחם התמיד לפני השם השם והקרוב
קודם.. עד שהזכיר לו בצלאל שהיה בצל א-ל לאמור שמטבע עולם העשיה הבא לקנות
אפרסמון אומרים לו המתן, וכי אחרי קלקול חטא אדה''ר ושבירת הכלים אין בנו
כלים שלמים להכיל את אורו יתברך אלא בבחינת אור חוזר בסוד כתר שהוא בבחי'
הכנה והמתנה דכתר לי זעיר בבחינת אור המקיף שהוא ביריעות המשכן. והיודעים
בסוד ה' העמיקו חקר ברזא דהפוכא של השתלשלות ירידת השפע המובא בזוה''ק
פקודי דבני חיי ומזוני באפוכא אינון.. ואנן זעירא דזעירא אנן ואין לנו יד
בנסתרות אלא ללמוד מדות נאות מבצלאל ומרע''ה, שבצלאל הסתיר סוד השם שנגלה
לו בבחינת ראה קראתי בשם.. רק פייס את מרע''ה בטענת הדיוט לומר מנהג
העולם.. ומרע''ה הודה לו בתם ענוותנותו על רום מעלת השגתו ואמר לו בצל-אל
היית..
ובסה''ק קדשת לוי מאריך על פי המבואר במדרש על פסוק (שם קכא, ה) ה' צלך. מה הצל מה שאדם עושה הצל עושה.
ולכך צריך שיעשה חישוב דרכיו כיון שהשם עושה מה שהוא עושה לכך צריך לדקדק
היטב כל מעשיו ודבוריו כרצון השם ולא יאמר מה מעשי ודבורי כיון שהשם עושה
נגדו כמעשיו, רק צריך לעשות חישוב מעשיו ודבוריו. וזהו חשבתי דרכי, עשיתי
חישוב את דרכי. ועל ידי זה ואשיבה רגלי כו'. אבל יש אדם בבחינה יותר גדולה
שחושב מחשבתו גם כן מטעם זה. וזהו לחשוב מחשבות שעשה בצלאל חישוב את
מחשבותיו להיות מחשבתו כרצון הבורא, ושמו מורה עליו בצלאל.
ושם מתרץ בכך מה שמקשה רש"י כי
רוב המצות נצטוו באוהל מועד, נמצא בעת עשיית המשכן עדיין לא השיגו בפועל
המצות אשר יהיה הציווי להם, אך אף על פי שעדיין לא נאמר להם המצות בפועל,
אף על פי כן בצלאל שהוא אותיות בצל אל, השיג המצות כדי לעשות במשכן וכליו
הדוגמא. וזהו את כל דייקא, אפילו המצות אשר עדיין לא נצטוו עליהם. וזהו ויקרא
אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר, כלומר כיון שבא אל אוהל מועד השיג
המצות בכח מן האוהל מועד עצמו השיג המצות. אבל הכל בכח אבל לא בפועל עד אשר
צוה ה' אותו. ואז השיג המצות בפועל וזהו לאמר. אז יאמר המצות כאשר ישיג
בפועל, אבל בכח השיג מן האוהל מועד עצמו. וזה ויקרא אל משה מאוהל מועד
לאמור לו בפועל כדי שיוכל לאמר המצות לישראל..
ויעזור
הבוי''ת שנזכה להתדבק בצדיקי האמת לשמור ולקיים בבחינת ועשו לי מקדש
ושכנתי 'בתוכם' בתוך כל הרהור מחשבה ועשיה, שניעשה כלים להשראת השכינה
ולקבל שפע האורות והחסדים, חזק חזק ונתחזק..
ומשנכנס
אדר מרבין מן השמים בתוספת השפעות טובות להרבות תורה ועבודה בשמחה ובטוב
לב. ויהא רעווא קמיה להמשיך עלינו ועל כל ישראל חסדי אבות וחסד נעורים וחסד
כל הצדיקים הכשרים שבכל דור ודור ברחמים פשוטים ישועות טובות ונחמות
והשפעות טובות בבני חיי ומזוני אכי''ר . ע''כ
וציווה לזמר לפניו זמר יצוה צור חסדו עד גמירא.
יהודי פשוט
לאנדאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.