המאבק על השבת פשט את הרגל

שימו לב, זה שנים שלא שמענו על כינוסים למען השבת, בעבר במיוחד בשנות ילדותי ובחרותי ואף מאוחר יותר היו הרבה כינוסים גדולים למען השבת, בכל עת לא רק שהיו הפגנות שבת, היו כינוסים מכל החוגים, השבת היה ענין חרדי כללי ולא מחולק לקבוצות דוקא. נכון שהיו קנאים מן הסוג של ר' עמרם בלוי שהיו הולכים לכל מיני מקומות בשבת להפגין, זה היה ענין שבתי שבועי, בצעירותי הייתי משתתף בהם, אבל באופן כללי כל ארגון ציבורי חרדי עסק בשבת, ואספר לכם שאפילו המזרחי בשנים הראשונות של המדינה היו עסוקים עם ישיבות ואסיפות איך לחזק את השבת

והנה עברו שנים ולא עוד, עוסקים בכל שטות רק לא בשבת. נכון שעסקו בכנסת בכל מיני חוקים שנותנים סמכות לשר הפנים בענין השבת, סמכות שהיא זמנית  בלבד, מפני שאין כל בטחון ששר הפנים תמיד יהיה חרדי, מעשית מאבק רציני להבטיח כי לפחות באיזורים חרדים ישמרו שבת כמו שצריך אין יותר, עובדה היא שגורמים ממשלתיים מחללים שבת בהיקף רחב ולא עורכים עוד הפגנות וכינוסים זה עובר כאילו שלא חיללו שבת

מאז ההדלקה במירון כשגרמו שמאות ואלפים יחללו שבת המערכה על השבת סובלת סבל בל יתואר, לא מתייחסים עוד ברצינות לכל מי שעוסק בשבת, עד כדי כך שלא תאמינו שישנם עסקנים חרדים שעושים הכל להשתיק את הענין כולל אותנו, לא מבינים לשם מה צריכים לעסוק בנושא, בשום אופן לא נרד מזה, נלחמנו למען השבת עשרות שנים, ויעידו העיתונים שלי שם עסקנו בענין ואף פרסמנו מודעות קבועות של מזהירי שבת, ונמשיך אי"ה כל שבוע להזכיר למי שצריך שהגיע הזמן לעשות לתיקון המצב הזה, להמשיך ככה פירושו שאיבדנו תקוה וכי ויתרנו על השבת בישראל, וזה אסור שיקרה

חיים שאולזון