המחלוקת בפונוביז' המיטה חורבן על עולם הישיבות

זה חוזר על עצמו עשרות שנים, זו מציאות שאי אפשר להכחישה. המחלוקת הזו היא לא רק מחלוקת מקומית בישיבה בין גיסים ותו לא, המחלוקת הזו פילגה את הליטאים ומעמיקה עוד יותר את הקרע הפנימי, אם בעבר חשבו כי תוך כמה שנים הענין יסתדר והליטאים ישובו לחיות יחד, היום ברור כי אין עוד סיכוי כזה, שלום אצל הליטאים חייב לעבור דור או שניים לפחות, אחרי מלחמה כל כך מכוערת אין דרך כלשהו לצאת מזה

השאלה היא איך זה, ממחלוקת שבין ראשי ישיבה בפונוביז', - בסופו של דבר זה התחיל עם מחלוקת הרב שך בהרב פוברסקי כאשר שמואליק מרקוביץ מנצל את המחלוקת אצל הרב שך לבנות את עצמו, באה קללה כזו על פונוביז' ועל העולם הליטאי. אם המחלוקת היתה לשם שמים, איך זה שזו התוצאה. המסקנה היא, כי המחלוקת היתה לשם כבוד ושליטה ולא יותר מזה, לא היה כאן אידיאולוגיה, היה כאן רק דבר אחד, הרב שך הגיע שלישי לישיבה אחרי ר' שמואל רוזובסקי ואחרי ר' דוד פוברסקי והוא ביקש לשלוט להיות מעל כולם. כל נסיון לעשות סדר ביניהם לא הצליח. לדוגמא, כאשר נשיא ישיבת פונוביז' הבעלים של הישיבה ר' אברהם כהנמן ניסה להשכין שלום או לפחות לעשות סדר הוא הציע חלוקה לפיו כל אחד מהם ימנה (רמי"ם) אחד או שניים בישיבה, והרב שך לא הסכים בשום אופן מפני שאז ר' דוד יכניס את חתנו לישיבה ועל זה פרצה המלחמה, להרב שך היה בן פרופסור ולא ראש ישיבה, הנכדים שלו חילונים לא היה לו את מי ממשפחתו להכניס, אז הוא רצה כי לא יכניסו בני משפחה כלל ורק את מי שהוא ימליץ עליו, ועל פי הסדר ר' דוד היה לפניו ומעליו הוא זה שחתם, שמו נישא על הניירות כראש הישיבה הרשמי, הרב שך קיוה דרך הטרור לשבור אותו ולא הצליח, ומאז ועד היום הזה הישיבה הזו סובלת סבל שאי אפשר לתאר

עלינו לזכור, כי המחלוקת בפונוביז' היא מחלוקת לשם מחלוקת, אין כאן כל נושא אידיאולוגי יש כאן מחלוקת לשם שלטון לא רק בפונוביז' אלא על הציבור הליטאי כולו

פונוביז' אמורה היתה לבנות מחדש את העולם הליטאי, ואותו פונוביז' הוא זה שקובר אותם

חיים שאולזון