היה אז בוקר היום השני לזמן אלול בישיבה.
האופק החוויר במזרח, היינו בעיצומו של הקרב על גבעת הישיבה.
לחמנו שם מזה שלוש שעות.
התנהל קרב עקשני, קטלני, המחבלים נלחמו בעקשנות.
זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה.
בשלב מסוים של הלחימה נשארו לידי ארבעה שונאים בלבד.
עלינו משם בכח של שני וועדים.
לא ידעתי היכן האחרים, כיוון שהקשר עם יענקי המק"ק ניתק עוד בתחילת הקרב.
באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו.
בשתיים, שתיים ושלושים
נכנסו דרך הטרשים
לשדה האש והמוקשים
של גבעת אם הישיבות.
מול בונקרים מבוצרים
וסלטים מאה עשרים
מאה וכמה בחורים
על גבעת אם הישיבות.
עמוד השחר עוד לא קם
חצי ישיבה שכבה בדם
אך אנו כבר היינו שם
בגבעת אם הישיבות.
בין הגדרות והביצים
השארנו רק את האלטערים
ורצנו אבודי חושים
אל גבעת אם הישיבות.
באותו רגע נזרק סלט מטבוחה מבחוץ. בנס לא נפגענו.
חששתי שהמחבלים יזרקו סלטים נוספים.
מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח.
לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את ארל'ה.
אר'לה לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את מקלעון הלבן.
לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי.
ככה עברנו איזה שלושים מטר.
ארל'ה היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את המחבלים מבפנים,
עד שנפגע בראשו מביצה חתומה ונפל פנימה.
ירדנו אל התעלות
אל הכוכים והמסילות
ואל המוות במחילות
של גבעת אם הישיבות.
ואיש אי אנה לא שאל
מי שהלך ראשון נפל
צריך היה הרבה מזל
על גבעת אם הישיבות.
מי שנפל נסחב אחור
שלא יפריע לעבור
עד שנפל הבא בתור
על גבעת אם הישיבות.
אולי היינו אריות
אך מי שעוד רצה לחיות
אסור היה לו להיות
על גבעת אם הישיבות.
החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה בהכשר מהדרין.
הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון.
החלטנו לנסות ביצים, אך אסור להשתמש בביצים חתומות בשבת, מדין ממחק. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם הלבן.
הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח חדר האוכל שלהם.
להם היתה שיטה: קודם זרקו לבן, אחר כך ירו צרור ביצים, אחר כך נחו.
אז בין צרור ללבן, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם שם את הלבן.
הפעלתי את הלבן והתרחקתי כמה שיכולתי.
היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו שונאים.
אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום.
בשבע, שבע ועשרים
אל פנימיית המבוגרים
אספו את כל הנשארים
מגבעת אם הישיבות.
עשן עלה מן הגבעה
השמש במזרח גבהה
חזרנו אל העיר שבעה
מגבעת אם הישיבות.
חזרנו אל העיר שבעה
עשן עלה מן הגבעה
השמש במזרח גבהה
על גבעת אם הישיבות.
על בונקרים מבוצרים
ועל אחינו המתמידים
שנשארו שם בני עשרים
על גבעת אם הישיבות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.