אבל יוצא מן הכלל הם מי שביקשו להכריח ולהכתיב לאחרים דרך, כשיצאתי לדרך העצמאית לפני ארבעים שנה נתקלתי באוייב קשה מי שלא איפשרו לך לחיות על פי אמונתך, הם תבעו ממך לחיות על פי אמונתם אחרת יורידו לך את הראש בדיוק כמו שעושים היום דאעש המוסלמית, ב'עדה החרדית' האמינו כי אין לאדם את האפשרות לבחור את דרכו, אתה חייב לחיות על פי האמונה שלהם ומי שלא חי כך מצוה להלחם בו ובכל הכח
השיטה שלי אמרה 'נהרא נהרא ופשטי' מיד בהתחלה הבהרתי כי זו דרכי אני מכבד כל דרך בתנאי שאתה מכבד את הדרך של האחר, מי שלא מכבד את דרכו של האחר אין לי כל מחוייבות לכבד את דרכך
היה זה אז מזכיר 'העדה החרדית' יוסלה שיינברגר, הוא חשב שהוא גיבור וחזק ויכתיב מה מותר ומה אסור, ולחם בי מלחמת חרמה במשך של שנים בתקוה לסגור לי את העיתונים, הוא השתולל כשהתייצבתי לצידה של בעלזא במחלוקת הגדולה עימם, הוא שלח בריונים בדמות של נכדו לשרוף לי את המשרד ולפגוע במכונית שלי, וכל זאת מפני שאני מאפשר דיווחים לכולם, אצלי מצאו כולם את מקומם, 'העדה החרדית' רצתה שהעיתון יהיה סגור לקהילות שאינם אוהבים בין היתר בעלזא
יוסלה שיינברגר ניהל עימי את המלחמה גם באמריקה הוא היה מגיע לכאן ולוחם בכל כוחו, היו לו נכדים פרחחים שהיו מגיעים בלילות פורצים למשרדי וגונבים את המחשבים והכלים הטכנולוגים האחרים, וכל זאת מפני שאיני מוכן לקבל את דרכו
לפני שלשים שנה הוא קילל אותי ואף קבע כי לא אסיים את שנתי וכי אמות במיתה משונה, עברו מאז יותר משלשים שנה הוא הספיק למות ואני ב"ה חי וקיים, ובואו וראו מה קרא לצאצאיו כמעט אחד אחד מלוכלכים בענינים שה' ישמור ויציל, לא כאן המקום לעסוק בזה, אני מתרכז כאן רק בצד האידיאולוגי, הנכדים שלו הפכו להיות ציונים חיילים ביניהם בעל כומתה אדומה, כשנכדו אף הדליק משואה ציונית והחדיר ככה סכין בלב לבו של הסבא
הנכד אף נשכר על ידי סאטמאר לרצוח אותי, הוא הביא לניו יורק רוצח ומן השמים הכשילו אותו הוא דקר את הרה"ח ר' אליעזר זילבר הי"ד 11 פעמים בצד לבו, וכל זאת רק מפני שדרכי שונה משלו, ככה שילמו לו משמים שהוא מתגלגל היום בקברו לראות כיצד יוצאי חלציו מחדירים סכין בגבו ובהשקפותיו
במקום לחנך את צאצאיו שיילכו בדרך הישר הוא היה עסוק במאבק במי שלא הסכימו ללכת בדרכיו, ואין זה פלא שאלו הם התוצאות
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.