ווארטים

״כאשר משתמשים בנסיון כלקח אז הוא מביא ברכה, אך כאשר משתמשים בו כהוכחה, הוא מביא טינה.״

העוקץ היומי

גם אם רכשת ניסיון במעלות עדיין עליך ללמוד את החסרונות, וגם אחרי כל נסיונך והכל כ"כ זורם ונוצץ, עדיין ישנם תקלות ובאגים. 

אך אם תפנק ותתחשב בכל צרכיה היא תשיב לך אהבה ותזרום עם משאלותיך.

וזהו שאמר המשורר; נכון זה דומה, אבל אני התכוונתי למכונית החדשה...

הנה לפניכם דו שיח שהיה לי השבוע עם משולח שהושיט יד לצדקה ונתתי לו דולר אחד.

משולח: תזכו למצוות, זה עדיף מסטירה (בעסער ווי א פאטש)!

אני: מאי משמע?

משולח: כי את זה לא צריך להחזיר!

אני: ומנין לך שסטירה כן צריך להחזיר?

משולח: כי המילה 'ונתנו' נקרא הלוך וחזור, ללמדך כי מי שנותן מקבל בחזרה!

אני: 'ונתנו' מדבר על צדקה, לא על סטירה?

משולח: נכון, אבל 'והכהו' גם נקרא הלוך וחזור!

ראיתי יהודי מוכשר שהסתובב בבית כנסת בין השולחנות ובו זמנית פושט ידו הימנית לשולחן שמימינו ואת ידו השמאלית לשולחן שלשמאלו.

שאלתי אותו אם מדוע הוא עושה כך? ענה לי: התחלתי עם יד אחת, ראיתי שזה הולך טוב פתחתי סניף...

ראיתי אברך ירושלמי הולך עם בנו הצעיר ומלמד אותו את רזי המקצוע. שאלתי אותו, הוא לא נראה לך צעיר מדי להרגיל אותו להיות שנורר?

האבא לא התבלבל וענה: דינא דגמרא היא 'חייב אדם ללמד את בנו אומנות', ועאכו"כ אומנות קלה ונקיה, ובעגה המקצועית 'הכנסת קלה'..

ולמשולחים ששואלים אותי מה עושים עם ה'מכת מדינה' שנקרא 'נאט אוועיילעבל'? (יש בתי עשירים שכשהאשה פותחת את הדלת ומבקשים את הבעל האשה עונה תשובה זו שמשמעותה 'לא זמין'.

אני עונה להם טריק טוב שבדרך כלל עובד, כדלהלן:

אם האשה פותחת את הדלת, תשאל 'אבא שלך בבית?', היא שוכחת מהכל ורצה פנימה ואומרת לבעלה 'ראית? כולם בטוחים שאני הבת שלך'

אם הבת פותחת את הדלת, תשאל אם בעלה בבית? ואז היא מיד תרוץ פנימה ותגיד לו 'איזה בן אדם מצחיק בדלת, חושב שאני האמא'.

הבעיה מתחילה כאשר הילד/ה פותחת את הדלת, ושואלים בלית ברירה: 'אבא בבית'? והילד חוזר ואומר 'אבא אומר שהוא לא בבית'...

 סיפר לי השבוע משולח כמה עלבונות הוא סופג. לדבריו: ילד פותח לו את הדלת והוא שומע את האבא שואל בקול: 'א מענטש איז בא די טיר'? (בן אדם בדלת?) צועק לו הילד: סי'ז נישט קיין מענטש, סי'ז א' משולח (זה לא בן אדם, זה משולח)...

מאמרותיו של המגיד ר' ישראל אהרן קלצקין