לאחי ורעי האהובים והחביבים ה' עליהם יחיו,
הנה
זיכנו הקב"ה השבוע בזכויות מרובות, בראשית השבוע להשתטח על קברו של רבנו
ה"פלא יועץ" רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל, והיום יום חמישי בשבת קודש להשתטח על
קברו של רבנו יצחק אבוחצירה הי"ד, אשר אביו הקדוש מרן "אביר יעקב" העיד
עליו שניצוץ רבנו האריז"ל הקדוש נמצא בו.
**
והנה
נמצאים אנו בזמן של בירור ותיקון, ככל שעוברים הימים ומתעמקים במצולות
הנפש והאור בהיר, מבינים עד כמה התיקון בדור הזה גדול ועצום. והנה כשנכנסים
לחודש אדר, שעל חודש זה נאמר "א"-אלופו של עולם "דר", והוא אלופו של עולם
הקב"ה שדר וגר עם כל אחד מעם ישראל, בבחינת "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם",
מבינים מיום ליום ורואים עד כמה צריכים להילחם מלחמה גדולה לתקן ולזכך, כי
לתקן באנו.
**
והנה
ידועים דברי היהודי הקדוש בספר תורת היהודי הקדוש (ימי הפורים, דף קטז)
שמביא ואומר שעמד וחקר ובדק, שימי פורים יד' באדר חל תמיד בימים א' ג' ה'
ו', ואילו יום הכיפורים חל תמיד בימים ב' ד' ה' ז', והנה ודאי שדבר זה אינו
במקרה.
והנה מבארים רבותינו
הקדושים ואומרים, שישנם שני שלבים בזיכוך וטיהור הנפש, כשם שיש שני שלבים
בזיכוך הזהב כאשר מוציאים אותו מן האדמה. שלב הראשון אחרי שמוציאים את הזהב
כמקשה אחת מן האדמה, מתיכים אותו באש חזקה ומוציאים ומפרידים את כל הזהב
מהחול ומהפסולת. ואחרי שהוציאו וזיככו את כל הזהב מהפסולת, הולכים לפסולת
ומחפשים בה את השאריות של הזהב שנשאר, ומוציאים מהפסולת את השאריות של הזהב
שנשאר. אם כך שני שלבים נעשים בזיכוך, שלב ראשון לנתק את הטוב מהרע את
הזהב מהפסולת, שלב שני ללכת לפסולת ולהוציא מהפסולת את הטוב.
**
והנה
זו היא עבודת פורים ויום כיפורים, שרבותינו זכרונם לברכה קשרו את מעלת
פורים ליום כיפור למעלה דומה. אך העבודה בכל יום מהימים הקדושים האלו, היא
עבודה שונה ועבודה כצירוף זהב מהפסולת בשני שלבים. עבודת יום כיפור לנתק את
הטוב מהרע, ולכן אסור באכילה, אסור בשתיה, אסור בנעילת הסנדל, אסור בתשמיש
המיטה, משום שעבודה של אותו יום לנתק את הטוב מן הרע.
מה
שאין כן העבודה של פורים, ללכת לרע להיכנס לתוך הגשמיות ומתוך הגשמיות
ומתוך התאוה להוציא את הטוב ע"י אכילה, שתיה, שמחה, עשיית סעודות. וזהו שתי
העבודות השונות שיש לנו בכיפור ופורים, כשני תהליכים שעובר הזהב מאז
שהוציאו אותו מהאדמה.
****
וממשיך
היהודי הקדוש בדברי קדשו ואומר יסוד גדול, שימי הפורים חלים בכל שנה או
ביום א' או ביום ג' או ביום ה' או ביום ו', ויום כיפורים חל תמיד ביום ב'
או ד' או ה' או ז', ומדוע?
כי
הנה מצאנו במשנה (מסכת כלים פרק יז, משנה יד) וזו לשון המשנה עם פירוש
רבנו עובדיה מברטנורא *"יש במה שנברא ביום ראשון טומאה"* הרע"ב מפרש ואומר
יש דברים שנבראו ביום ראשון שהעושה כלי מהם יש בהם טומאה (כגון הארץ שנבראת
ביום ראשון וכלי חרס הנעשים ממנה טמאים). *"ביום שני אין בו טומאה"* (שבו
נברא רקיע ואין בו טומאה בשמים). *"בשלישי יש בו טומאה"* (נבראו אילנות
וכלי עץ, הנעשים מהם מקבלים טומאה). *"ברביעי"* (ניתלו המאורות ואין בהם
טומאה) *"ובחמישי"* (העופות ודגים, ואם עשה מהם כלים) *"אין בהם טומאה חוץ
מכנף העוז"* (כנף העוזניה, דרבנן גזרו טומאה בכלים הנעשים ממנו, דאתי
לאחלופי בשאר כלים). *"וביצת נעמית המצופה"* (בת היענה מתרגמינן נעמיתא,
ורבנן גזרו טומאה בביצתה כשהיא מצופה, כיון דבלא ציפוי נמי עומדת). *"כל
שנברא ביום השישי טמא"* (חיות ובהמות, ושרצים ואדם, ואם עשה כלים מעצמותיהן
או מעורותיהן מקבלים טומאה.
היוצא
לנו מזה, כי כל מה שנברא ביום א' ג' ו' שייך בהם טומאה, ואילו מה שנברא
ביום ב' ד' לא שייך בהם טומאה כלל, וסימנך (ויקרא טז, ד) *"כתונת בד קודש
ילבש".* אולם מה שנברא ביום ה', מצד אחד אין בהם טומאה מדאורייתא, אבל
מדרבנן יש בהם טומאה. וביום השביעי שבת, שהוא יום שכולו קודש לא שייך בו
טומאה כלל.
**
אם
כך יובן, עבודת פורים ללכת לתוך הגשמיות ולתוך התאוה ולהוציא משם את
הטוב. ועבודת יום הכיפורים, להפריד את הטוב מן הרע, להוציא את הטוב ולנתק
אותו מן הרע. וידע האדם, משנכנס אדר מרבים בשמחה, תחילת העבודה שללכת
להוציא את ניצוצות הקודש מתוך הרע, מתחילה מתחילת אדר.
הקב"ה יזכה אותנו שנזכה לגאולה שלימה ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.