א.
מובא ברבנו הברכי יוסף זצוק"ל (סי' תרעו) טעם דבחנוכה נוסח הברכה הוא
"להדליק נר חנוכה" (וכן הוא נוסח רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל) ובליל שבת הנוסח
הוא "להדליק נר של שבת", שנר חנוכה אסור להשתמש לאורו ולזה אומר "נר
חנוכה" להורות כי הנר אינו כי אם למצות חנוכה, משא"כ נר שבת הכוונה נר שאנו
משתמשים בו ונרו יאיר לתועלתנו, וזה הנר המאיר הוא של שבת ע"כ.
ב.
ואמרו רבותינו זצוק"ל הטעם שמברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצות"
שהם מדברי סופרים כגון הדלקת נר שבת ונר חנוכה, וקריאת מגילה וכגון עירובין
ונטילת ידים. והיכן ציוונו בתורה במצות עשה שהן מדברי סופרין, משום שנאמר
"על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן המצוה אשר
יגידו לך" וכו' הרי שציוונו לשמוע מן החכמים. נמצא ענין הברכות שהן מדברי
סופרים כך הוא "אשר קידשנו במצוותיו" שציוונו בהם לשמוע מאלו שציוונו
לעשות כך וכך (שבת כג. וכן עיין אבודרהם).
ג. אבותי ורבותי זצוק"ל נהגו לומר "להדליק נר חנוכה" כדעת רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל ולא כדעת רש"ל שדעתו היא לומר "נר של חנוכה".
ד.
מדליקים בתחילה את הנר הקיצוני שבצד ימין, ובלילה השני ידליק הנר הנוסף
תחילה ואחר כך ידליק את הנר שהודלק כבר אתמול, וכן עושה בכל לילה ונמצא
שמדליק הנרות משמאל לימין.
--- *לימוד שתי משניות יומי* ---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל
*שקלים, פרק ו' משנה א':*
שְלשָׁה
עָשָר שוֹפָרוֹת, שְלשָה עָשָר שֻלְחָנוֹת, שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה
הִשְׁתַּחֲוָיוֹת, הָיוּ בַּמִקְדָּשׁ. שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל
וְשֶׁל בֵּית רַבִּי חֲנַנְיָא סְגַן הַכֹּהֲנִים הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִין
אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. וְהֵיכָן הָיְתָה יְתֵרָה, כְּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים,
שֶׁכֵּן מָסֹרֶת בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז:
*שקלים, פרק ו' משנה ב':*
מַעֲשֶׂה
בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק, וְרָאָה הָרִצְפָּה שֶׁהִיא
מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר
אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ, וְיָדְעוּ בְיִחוּד שֶׁשָּׁם
הָאָרוֹן נִגְנַז:
*זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.