היום
במאמרו ביתד נאמן כותב הרה"ג
רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א שבמספר מקומות מובא שמרן רשכבה"ג ראש הישיבה
הגראי"ל שטיינמן שליט"א אמר שישנה עדיפות להתפלל בקברי צדיקים הקרובים
לדורנו, המבינים את שפת יסורינו ולבטינו, מאשר בקברי קדמונים, שאנו כה רחוקים
מהשגתם ורוממות רוחם.
כנודע, כשחלה מרן הגרי"ז מבריסק זי"ע, שלח הוא
מנין גדולי תורה על קבר הרשב"י וקבר הבית יוסף בדווקא, ולא בקברי צדיקים
אחרים. גם מרן החזו"א זי"ע אמר שישנו ענין מיוחד להתפלל בקבר מרן הבית
יוסף, משום שהוא רבן של ישראל וכולנו מקושרים אליו ולתורתו. "לעומת
זאת", כותב הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט, ממקורביו של מרן הגר"ח קניבסקי
שליט"א, "כתב לי מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, שניתן
להתפלל בקברי קדמונים וגם בקברי צדיקים הקרובים לדורנו, והכל שווה לטובה
ולישועה".
עוד כותב הרב גנוט במאמר: "מרן הגר"ח קניבסקי
שליט"א אמר לי שניתן לעמוד מרחוק ליד קברי הצדיקים ולא מחוייבים לעמוד ממש
בסמוך לציון, ובתנאי שנראה את הקבר. אמרתי למרן שליט"א שאם כך, גם כהנים
יכולים לזכות למעלת התפילה בקברי צדיקים, כאשר יעמדו הם מרחוק ויצפו על הקבר,
במקום שהמצבה גבוהה ונראית לעין גם ממרחק. ומרן שליט"א הסכים עימדי".
ועוד מביא הגאון הרש"ב גנוט: "הבאר היטב (רכד, ח) מסביר בשם
מהר"ש שהנחת אבן או חתיכת עשב על הקבר, נועדה לכבד את הנפטר, להראות לו
שהיינו על קברו, והוא מוסיף דבר מעניין, שישנו ענין להניח יד על הקבר. בספר ילקוט
המנהגים מביא טעם נוסף למנהג הנחת אבן על המצבה, להביע רצון להשתתפות בהוספת נדבך
למצבה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.