אי
אפשר לקרוא את תשפוכת הביקורת (הצודקת) על המודעה שפרסמה חברת אגד לזכרם
של הנספים באסון אוטובוס 402, ולא לחשוב באותה עת על קוצר שיכלם ואחריותם
של עורכי העיתונים.
אילו
היה מפרסם מנדהו מודעה רגילה, מכירה, השכרה, הרשמה וכד' הכוללת מספר נייד
שאינו בקבוצת ה"כשרים" – בעיתון המודיע מודעתו לא היתה מופיעה.
ביתד- איני יודע בדיוק איזה מצווה מעבר לתרי"ג מצוות היתה גורמת למודעה שאינה מתואמת להופיע.
דוגמה זו היא תמיכה לרעיון שהופיע באתר: חינכו דור שלם לקיום מצוות שנוצרו ע"י בני-אדם, בד"כ בלי שיקול דעת רחב ובלי ראייה למרחוק.
כיום ובעתיד, חלילה, לא ידע הציבור למה יש מקור ולמה לא. ומדברים שאין להם רגליים, בורחים.
כמו שאמר אחד המבדחים: בדור הבא יחשבו שהשיר "אחד שמונה מאות..." במנגינה הנכונה הוא שיר שמילותיו בהררי קודש.
הצילו!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.