היום יקומו
מהשבעה, הדמעות ינגבו, וישכחו, והצער משתקע. אבל החיוך, הזכרונות של אור פניו,
יישארו לנצח. הדמות האצילי של המנכ"ל האגדי, שהציב קהילה חסידית בתוך מונסי
הליטאית דאז, עם רוח נדיבה לכל אחד, לא כפוף לטבעי השכחה. אין מי שלא בא למגעים
איתו שלא הושפע ממנו, מלבבו הרכה, שמחתו הבדחנית, וגישתו הלא בעייתית לכל סוגיא של
גדולים ושל קטנים. שקט מצד אחד, ותוסס מצד שני, תמיד חיפש להנעים לבריות, עם אמירה
קלה ומרגיעה, ובכל זאת השקיע כוחות על אנושיות להקים ממלכת ויז'ניץ מונסי בצורה
הכי מבודדת מהשפעות זרות שעלולות להחליש את עוצמת החסידות. עשרות שנים עמד לימין כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ –מונסי
שליט"א יומם ולילה לכל דבר המלכות.
נולד בצפת לפני
השואה לאביו הגה"ח ר' דוד מרדכי לוריא זצ"ל, מגזע רבינו שלמה לוריא בעל
הים של שלמה, ולאמו מרת אסתר לבית אוסטרייכער הבת של הטשימפא רב, ר' יוסף אריה
נקרא על שם סב אמו ר' יוסף אריה מייאירוביץ מעיירה מיידאן ליד מונקאטש, שם התגוררו
לפני מאה שנה הוא ואחיו הגבירים שהיו בעלי יערות גדולות ותרמו הרבה לפריחת קהילת
ויז'ניץ בטבריה.
ר' יוסף אריה היה מזכיר את יום פטירת סבו הגדול
הגה"צ ר' משה דוד אוסטרייכער זצוק"לבעל ה'תפארת אדם' בשנת תשי"ד
כשהיה עוד בחור צעיר, על עצמו הוא אמר שהוא 'בכה כל היום'. קצת לאחר מכן המשפחה
עברה לגור בקנדה, שם כיהן אביו הג"ר מרדכי כרב בית הכנסת של אגודת ישראל
בטורונטו. הקהילה היתה אז בראשית ימיה ולא
היו שם שטיבלך חסידיות ולכן ר' מרדכי היה צועד כל שבת בבוקר דרך שבילים וסימטאות
כדי להגיע לבית הכנסת עם השטריימל. את בנו שלח לנו יורק ללמוד בישיבות חסידיות תוך
כדי הקפדה להיזהר מחלב 'סתם' שהיה מקובל אז שזה מותר, חומרה שהביאה אותו לישיבת
חב"ד ליובאוויטש ב-770.
הקשר שלו עם
ויז'ניץ התחילה כשלמד בבני ברק עם בנו של האדמו"ר בעל האמרי חיים, הגה"צ
ר' משה יהושע הגר זצוק"ל ובהגיעו לארה"ב נוצר קשר עמוק בינו לבין
הגה"צ ר' מרדכי הגר שליט"א, שנטל על עצמו אז את הנשיאות של חסידי
ויז'ניץ שהתגוררו בברוקלין נו יורק. יום אחד הרבי אמר לו, דע לך שאני בגיל שלך כבר
גמרתי את כל הש"ס. ר' אריה שאל איזה גיל? והרבי אמר 21. אז ר' אריה אמר, ואני
רק בן תשע עשרה ונותרו לי שנתיים. ומיד התיישב ולמד את כל הש"ס תוך שנתיים.
בתור אברך ר'
יוסף אריה גר בויליאמסבורג, אבל הימים שגרו בטורונטו עשו אצלו רושם. ר' אריה הפנים
את המסר. כדי לגדל דור חדש של חסידים כמו שהוא ראה בילדותו שייך רק אם תהיה מסגרת
הרמטטית שמגוננת על הקהילה החרדית מכל השפעותהמושכות של העולם החיצון, ולכן כשיסד
כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ מונסי הרה"צ ר' מרדכי הגר שליט"א את
הקהילה החדשה ליד ישיבת בית מדרש עליון שבספרינג ואלי באיזור הלא ידועה באותן
הימים שנקראה מונסי, ר' יוסף אריה הצטרף וקבע שם את דירתו ברחוב של ישיבת אמרי
חיים ויז'ניץ. בתחילה הוא כיהן בתור ר"מ בישיבת ויז'ניץ אך עם גידול ופריחת
הקהילה ניאות לבקשת רבים לקחת על עצמו את עול המוסודת, אותם נשא על כתפיו למשך
עשרות שנים.
לאחרי שהקהילה התבססה וכבר נכנסו לתהליכים להקמת
עירייה נפרדת 'כתר', מתוך נסיבות אישיות ר' יוסף אריה פירש מהחיים הציבוריים ופירנס
את ביתו באמצעות חנות לרהיטי נוער אותה הוא רכש.בשנותיו האחרונות הוא השקיע עמל רב
בטיפוח וגידול משפחתו המפוארת בד בבד עם עסקנות ציבורית. בניו וחתניו נמנים בין
חשובי קהילת ויזניץ ומכהנים ברבנות ודיינות ור"מים בישיבה ועסקנים לטובת
החסידות. זכרונו הבלתי נשכחת תאיר לנשמתו במרומים ולנשמות רבות עלי אדמות שנהנו
לאורו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.