"רק שמחה תביא את הגאולה"

פרשת וארא מפי כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"(ו',ט')

משה רבינו הגיע למצרים ואמר רבותי ה' התגלה אלי!! עומדת להיות גאולה!! תתחילו לשמוח! תתחילו לשיר! תתחילו לנגן! הגיע השעה לעשות רקודים! שירים! תביאו תזמורות! תביאו כינורות! תביאו חלילים! תתחילו לשיר על בשורת הגאולה."ולא שמעו למשה מקוצר רוח ועבודה קשה" אומר רבנו (בליקוטי מוהר"ן תורה פ"ו) "קטני אמנה הם בבחינת מקוצר רוח...שמחמת שהם בבחינת מקוצר רוח מחמת שהם קטני אמנה, על ידי זה צריכים לעבודות קשות ולתעניתים" אלה שהם בבחינת "מקוצר רוח" שאין בהם שלמות האמונה אז הם נוטים לסיגופים ולתעניות.

אומר ה"נועם אלימלך" זה היה הויכוח בין משה והצדיקים שהיו באותו דור. משה אמר תפסיקו עם התעניות והסיגופים! תפסיקו עם העבודות הקשות! עכשיו העבודה להתחיל לרקוד, לשמוח, לשיר, לנגן, ובאמת מתחילת השעבוד עם ישראל לא שתק הצדיקים לא שתקו, הצדיקים התענו בכו ישבו על הארץ.הם ראו כל יום שזורקים ילדים ליאור, כל יום שוחטים ילדים, כל יום שמים ילדים בתוך החומות, ,כל יום פרעה מתרחץ בדם של תינוקות, אף אחד לא שתק כולם צמו בכו התענו להביא את הגאולה. משה בא ואמר להם רבותי זה לא הדרך!! אתם רוצים לצום תצומו! אבל זה לא יביא את הגאולה, עם תעניות וסיגופים לא מקרבים את הגאולה, הגאולה תגיע רק עם שמחה! אמרו לו מה!? אתה מציע לנו דרך חדשה בעבודת ה'? אתה רוצה לקחת לנו את העבודה של התעניות!? את העבודה של הסיגופים!? אחרי שאנחנו כבר מתענים שנים על גבי שנים צמים ומסתגפים. "ולא שמעו למשה מקצר רוח ועבודה קשה" הם לא שמעו למשה מקוצר רוח מעבודה קשה מרוב יאוש מרוב קוצר רוח מרוב עבודות קשות הם לא היו מסוגלים להתנער מהיאוש להאמין בתקוה להאמין בגאולה.
.משה אמר הגיע השעה לעבודת ה' מתוך שמחה ,מתוך שמחה אדירה, רק השמחה תכניע את הקליפה רק השמחה תביא את הגאולה. אומר הנועם אלימלך שהצדיקים שמחפשים עבודות קשות ותעניות יש להם נשמה יקרת ערך, לא סתם נשמה, אבל הם לא רואים את מה שהצדיקים שהם בבח' משה רואים, כי הצדיק האמת מבטל את הדינים את הגזרות בשיא הקלות! הוא לא צריך שום מאמץ! הוא לא צריך שום סיגופים! שום תעניות! הוא מבטל את הדינים עם שמחה עם ניגונים ושירים.
העולם נמצא בטעות! אדם חושב שכדי לזכות לישועה לרפואה להמתיק דינים צריך עבודות קשות סיגופים תעניות וכו'... למעשה הבעש"ט כבר ביטל לגמרי את ענין התעניות ועבודות קשות וזה מה שרבינו אומר בתורה פו' "...מחמת שהם קטני אמנה... על ידי זה צריכים לעבודות קשות ותעניתים" רבינו אומר שהעולם לא מאמינים שאפשר לזכות לישועה לפרנסה לרפואה להמתיק את כל הדינים שבעולם ע"י הניגונים על ידי השירים על ידי השמחה.

להמשך כנסו כאן:

יש כמה דרגות בצלם אלוקים יש דרגה בצלם אלוקים שהאדם חי את ההווה שמח עם ההווה שמח תמיד. זה דרגה א', זה דרגה ראשונה בצלם אלוקים, אבל יש דרגה יותר גבוהה בצלם אלוקים שצריך לדעת את התורה , צריך לדעת את כל המצוות והדינים. אבל קודם כל צריך את הדרגה הראשונה! להתחיל לדעת מה זה הווה! להתחיל ללמוד איך לחיות עכשיו! איך לשמוח עכשיו! להיות שמח בכל רגע ושניה! להרגיש את ההווה! רק את ההווה! לא לחשוב על שום דבר! לא מהעבר ולא מהעתיד, אתה עכשיו כאן חי בריא נושם אז תשמח! תהיה שמח! שמחה בלי שום מחשבה מה יהיה.. מה היה...
וזה "איזהו עשיר השמח בחלקו" שמח כל רגע, שמח כל שניה ,לא מרביצים לך? יש לך כוס תה? מה צריך יותר מזה? מה חסר לך? אתה צמא, אז תשתה! אתה רעב, אז תעשה לך פרוסת לחם תרגיש טוב ! תרגיש שמח! תרגיש מאושר אל תדאג ממה שהיה! אל תדאג ממה שיהיה! תהיה בשיא האושר ככה תקבל את הכל! ברגע שאדם חי את ההווה בזה הוא מקיים "איזהו עשיר השמח בחלקו" ומהשמחה הזו הוא יקבל את הכל את כל הישועות ויגיע לכל המעלות שבעולם.
הנסיון של יהודי זה להיות בשמחה תמיד, זה עיקר הניסיון כי על כל אחד ואחד חייב לעבור עליו נסיונות, ירידות,עליות עד סוף החיים! ועיקר ההתחזקות בשמחה זה בזמן הירידה, בזמן הניסיון שמאמין שהוא יצא מהירידה.

יש סיפור מזעזע סיפור נורא בספר "כוכבי אור" על אחד שחפר ומצא יהלום ששווה מליון דולר הוא חשב שזה חתיכת זכוכית, בא אחד ואמר לו זה יהלום! זה שווה הון תועפות! אבל לא תמצא אף אחד בכפר וכל המדינה שיוכל לקנות ממך את היהלום. לכן הוא החליט לנסוע ללונדון, הוא מכר את הבית שלו את כל הסמרטוטים שלו את הרהיטים השבורים שלו והכסף הספיק להגיע רק לנמל, וכשהגיע לנמל מצא אותו רב חובל אחד של אוניה ושאל אותו מה אתה מסתובב פה? אמר לו יש לי אבן יקרה! יהלום! והראה לו את היהלום, רב החובל נדהם, עמד בהלם, אמר לו אם יש לך דבר כזה תעלה מיד לאוניה! לא צריך כסף! אל תשלם שום דבר! וסידר לו חדר מפואר מיטה מפוארת, שלוש ארוחות ביום. באחד מן הימים באוניה הוא ישב לאכול והסתכל על היהלום, התענג עליו! ולפתע פתאום התנמנם ונרדם לשניה אחת, נכנס המלצר ופינה את השולחן עם היהלום עם כל הליכלוך והפסולת, לקח הכל וניער לתוך לים, כשהוא התעורר הוא קיבל הלם! שוק! הוא כמעט התעלף! הלב הפסיק לעבוד! היהלום נפל לים! אם הקפטן ידע מה קרה הוא יזרוק אותו מהאוניה יזרוק אותו אחרי היהלום לים! ואז החליט היהודי שהוא חייב להתחזק בשמחה בכל הכוחות! בכוחות על אנושיים! הוא התחזק בכל הכח לשמוח, לחייך, אחרי חמש דקות נכנס רב החובל, היהודי נתן לו כזה חיוך, התחיל לצחוק, לרקוד, הוא עשה כאלה תנועות של שמחה הוא נהיה הכי מאושר! רב החובל לא ראה אותו כזה מאושר מעולם, באמת היהודי ידע שהוא יכול להחזיק רק זמן קצר בשמחה הזאת, באושר הזה, עוד מעט הלב שלו יתחיל לדפוק מחדש, וכשראה אותו הרב חובל כל כך מאושר הוא הבין שהוא עשיר גדול אמר לו בוא נעשה עסקה! כולם חושבים שאני שודד ים, כשאני מגיע ללונדון כולם חוקרים אותי מהיכן הסחורה? לכן אתה יהודי רחמן בוא תרחם עליי! כל האוניה עם כל הסחורות עם כל הזהב והיהלומים הכל יהיו בשם שלך, אני סומך עליך אתה סוחר גדול, מצליח יש לך פה יהלום ששווה הרבה. ורשם את כל הרכוש עליו, הם רק הגיעו לנמל, עוד לפני שירדו מהאוניה, רב החובל קיבל שבץ אירוע מוחי וכל הרכוש שבאוניה, כל המיליונים כל הזהב הכל עבר לרשותו של היהודי,והכל בזכות השמחה.

רבינו חידש חידוש חדש לגמרי – תדעו לכם אין שום יאוש בעולם כלל! אין דבר כזה יאוש! אפילו באסון הכי גדול אפילו במשבר הכי גדול אם אדם מחזיק מעמד חמש דקות שמח, רוקד, שר אז הכל מתהפך לטובה! צריך תמיד לבוא הביתה עם חיוך, תמיד לבוא הביתה עם שמחה, בבית לא צריכים לדעת שאתה עכשיו בצרה, במשבר, אם אתה לא יכול לחייך, לשמוח, תשב בחוץ על המדרגות תעשה חיוכים, תעשב תנועות של שמחה, תתאמן, ואז תכנס הביתה עם פנים שמחות, עם פנים מאירות.
שאדם נמצא באיזה צרה יש לו איזה בעיה, איזה קושי בחיים והוא לא נופל בייאוש ולא מאבד את האמונה אף רגע ומתחזק בשירים וריקודים ושמחה אז הוא בדרגה הכי גבוהה, הוא שר רוקד ושמח בתוך הצרה בתוך הייסורים, הוא שר לה' מודה לה' על כל נשימה ונשימה, מה זה משנה מה עובר עליך? אתה צריך תמיד להודות לה' על כל נשימה ונשימה! כמו שכתוב על דוד המלך "למנצח בנגינות משכיל לדוד בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עימנו" שאול רודף אחריו! כולם מלשינים עליו! הזיפים מלשינים עליו! כשהוא היה בקעילה אז אנשי קעילה הלשינו עליו וכל מה שדוד הצליח להימלט מהם זה רק על ידי שירים וניגונים! שהיה קם בחצות ומנגן עד הבוקר. "ויאחזו אותו פלישתים בגת" הפלישתים תפסו אותו בגת אמר "למנצח" והתחיל לשיר ולנגן. כששאול נכנס למערה לתפוס אותו הוא התחיל לשיר ולנגן. "וישמרו את הבית להמיתו" הוא ראה שכבר צרים על הבית, כבר סובבים את הבית, עוד מעט הכול יהיה מוקף בחיילים עם חיצים ורומחים, דבר ראשון מה הוא עשה? הוא התחיל לשיר ולנגן! דוד כל הזמן שכשהיה בצרה היה אומר שיר, ניצוח, ניגון, וככה ניצול מכול הצרות.

אדם מרגיש שהוא עובר כאלה צרות כאלה ייסורים אז המינימום זה לקום בעלות השחר ולשיר את השירים את הזמירות ועל ידי זה להמתיק את הדינים. כל הדינים והצרות נמתקים על ידי רינה שירה וניגון כמו שכתוב "יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי" דוד המלך אמר כל אלו שחפצים את צדקי ירונו וישמחו. מה זה צדקי? צדק זה דינים! על ידי השירה והשמחה יתמתקו הדינים.
אומר הזוהר ב"וישלח" שדוד המלך היה שר כל הלילה היה מתגבר בשירות ותושבחות עד שעלה הבוקר. אדם צריך תמיד לשבח את הקדוש ברוך הוא ומי שיודע לשבח את הקדוש ברוך הוא "תדיר כדקא יאות" אז הקדוש ברוך הוא מקבל את התפילות שלו ומציל אותו מכל הקטרוגים, מציל אותו מכל האסונות.

כשאנשים לא רוקדים לא שרים לא שמחים הולכים שבורים אז הם גם שוברים את הכול, אדם שבור אז הוא שבר את כל המערכת הוא שובר את כל הבריאה, למה אתה שבור? מה עכשיו שואה? תשיר! תרקוד! תגיד פרק תהילים! תגיד "למנצח בנגינות מזמור שיר" (תהילים ס"ז) 7 פעמים, זה מביא את כל הישועות שידוכים רפואות, זה מביא את הכל. כתוב באר"י מי שיגיד את המזמור "למנצח בנגינות מזמור שיר.." 7 פעמים לאט ובניגון, מובטח לו ישועות, בנים, רפואות וכו'.
השירות והנגינות זה הדרך להמתיק את כל הדינים! ה' כועס על מי שאינו מתעורר לשיר לנגן ולזמר אין שום דרך להמתיק דינים אלא על ידי שמחה וריקודים, וזה פירוש " על מוקד מזבח נצא במחול" שיהודי לא מאבד את האמונה אף רגע, אף שניה, הוא רוקד שר ושמח בכל מצב בחיים בכל מקום – אפילו על המוקד באושוויץ! לא משנה איפה הוא תמיד יגיע לשירה וריקודים.

אם אדם יחזיק מעמד בניסיונות בירידות וישמח, הוא יכול לזכות לכל הניסים שבעולם, כל העבודה של האדם זה לשמוח בכל הכוחות במסירות נפש, להגיד כל הזמן "הכל לטובה", זה הניסיון שלו, אם הוא יגיד גם זו לטובה על כל דבר הוא יצא מכל הייסורים שבעולם , יהיה לו ניסים ונפלאות! אדם צריך לשמוח לשיר להודות לה' תמיד לפני שתגיע צרה חס ושלום, לא לחכות שתהיה צרה, ואחרי זה הוא צריך ניגונים שירים בכדי להשתחרר מהצרה, ואז כשמשתחררים מהצרה כבר חייבים להודות, לשיר, להביא קורבן תודה, אלא תמיד נשמח! תמיד נשיר לה'! תמיד נכיר גדולת ה'! "כל הנשמה תהלל י-ה" כל נשימה תהלל את ה'! אתה נושם תתחיל לשמוח! על כל נשימה צריך לשיר! לא לחכות לצרה כי אם תשמח תמיד, תשיר לה' תמיד, תודה לה' תמיד אז גם צרות לא יגיעו.

עיקר העבודה זה לא להיות בעצבות אפילו שניה אחת כי אין שום סיבה להיות בעצבות, צריך להאמין שכל יהודי מסוגל להגיע לכל טוב בגשמיות וברוחניות ולכל הצלחה שבעולם, יש עניין לשמוח בזה שלא עשני גוי, שעשה אותי יהודי! ברוך ה' זכיתי לשמור שבת, זכיתי להניח תפילין, תשמח שזכית להתפלל!! זה כמו שמצאת יהלום ששווה מליונים!! צריך תמיד להמשיך על עצמו שמחה, שמחה בלי סוף, אם לא יודעים על מה לשמוח ? צריכים לשמוח שה' ברא אותנו יצורים אלוקיים, זה השמחה הכי גדולה "ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם" נשמח עם ה', שה' ברא אותנו "ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו" ה' ברא אותנו לכבודו "ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים" נשמח שה' ברא אותנו לכבודו, נלמד , תפלל , שכל העולם יראה! שכל הגויים יראו! שהנשק של היהודי זה תורה, תפילה, וכיוון שה' יראה אותנו בשמחה אמיתית שאנחנו שמחים איתו אז הוא יבטל את כל הגזרות, את כל הצרות. אז מה נשאר לך? תתחיל לשמוח בה'! תשמח עם ה'! רק עם ה'!! עם ה' אתה יכול לשמוח! הוא חי וקיים! ה' הוא נצח נצחים! ה' אוהב אותך! ה' ברא אותך! ה' מאמין בך! ה' מאמין בתשובה שלך! הוא לא יעזוב אותך אף פעם! הוא יתן לך את הכל. 

תפילה:

רבונו של עולם!, איום ונורא אדון השמחה והחדוה, אדון יחיד, שעליך נאמר "הוד והדר לפניו עז וחדוה במקומו" אנא, זכני להכנס למעגלי השמחה התמידיים, שאינם פוסקים אף לרגע, לשמחה שאין לה קץ וגבול. זכני שתאיר עלי השמחה באורה במשך כל ימות השנה ללא הפסק של רגע קט ,שמחה וחדוה אמיתים בך ובצדיקך האמיתיים."כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר" ואזכה להיות תמיד בשמחה, כמו שנאמר "נתת שמחה בליבי " ויתקיים בי מקרא שכתוב " על זאת שבחו אהובים ורוממו לאל, ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות למלך אל חי וקיים".