תיקון חוק הגיוס עבר היום בכנסת ברוב גדול. פרטים ופרשנות

מאת מרכז החדשות

מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה ראשונה את תיקון חוק הגיוס, כפי שסוכם עם המפלגות החרדיות בהסכם הקואליציוני. 60 חברי כנסת תמכו בחוק לעומת 45 מתנגדים.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ הרב משה גפני סיכם עם חברי הכנסת הערביים מהרשימה המשותפת כי לא ישתתפו בהצבעה על חוק הגיוס, ובכך נרשם רוב גדול לקואליציה, למרות חסרונו של ח"כ ‏אורן חזן, שלא השתתף בהצבעה עקב אשפוזו בבית החולים.

עיקרו של התיקון קובע כי תקופת ההסתגלות הראשונה תימשך עוד 3 שנים עד שנת 2020, ואחריה תחל תקופת הסתגלות שניה שתימשך עד 2023.

התיקון גם מעקר מתוכן את מכסות ההתייצבות ומונע הטלת סנקציות פליליות באופן אוטומטי, תוך שהוא תולה את המצב במקרה של אי עמידה ביעדים - בהחלטתו של שר הביטחון.

חברי וועדת חוץ ובטחון של הכנסת, קיבלו הזמנה לדיון של 12 שעות בחוק, לקראת העלאתו לקריאה השנייה והשלישית. הדיון ייערך ביום חמישי הקרוב.

   

התגובות במערכת הפוליטית - ובתקשורת

האופוזיציה כמובן תוקפת, ומבטיחה חזית שניה בבג"ץ. בתקשורת הכללית תופס הנושא פחות מכפי שהיה צפוי עקב עומס האירועים החדשותיים, ובעיקר בעקבות דברי "הרגעה" שמשדרים כל העת גורמים שונים מתוך הקואליציה, כמו למשל אלו שאמרה השרה איילת שקד כי החוק דומה בעיקרו לחוק הקודם, "מלבד" ביטול הסנקציות הפליליות ומועד החלת החוק. (דברים ששימשו אגב, גם בידי גורמי ניגוח ידועים, כדי לתקוף את שלוחי דרבנן על פעילותם בנושא...)

נקודת מבט חילונית מעניינת, סיפק היום הפרשן הבכיר אבישי בן חיים, כתב ע' 10 לענייני חרדים. הוא זועם על העברת החוק, וטוען כי הוא מפלה משרתים חילונים מחד, וזורה חול בעיני הציבור מאידך.

בפוסט נוקב שפרסם הבוקר בעמוד הפייסבוק שלו הוא כותב: "הגושפנקא לרמיסת ואפליית הצבור החילוני עם העברת חוק הגיוס החדש היא חרפה מוסרית. ינסו לבלבל אתכם עם הסעיפים הקטנים, אבל המשמעות האמיתית של החוק היא: חובת שירות בצבא לא חלה על אף חרדי. המשמעות הנוספת: המשפחות החילוניות הן היחידות בישראל שמחויבות להמשיך ולשלוח את בניהם ובנותיהם לשרת. המצב הוא שערורייה מוסרית כלפי החילונים. צריך להדגיש שוב: אין שום תהליך של המעטת אי השוויון בנטל, כל הנטל ימשיך להיות על כתפי אותה קבוצה ציונית, חילונית ודתית. כל הסיפורים על תהליך גיוס חרדים הם הונאה. כל פעם שמבלבלים את הצבור עם הצהרות על תהליכי גיוס חרדים לשירות בצבא, צריך לדווח לו על האמת. בהכללה, וזו הפרזה רטורית קלה בלבד: אין שירות חרדים בצבא. או שלא מדובר בחרדים, או שלא מדובר בצבא".

בן-חיים מוסיף "הונאת הפרסום על גיוס החרדים הולכת ככה: או שמדובר בצעירים שאינם חרדים אך נספרים כחרדים, או שמדובר במבוגרים שלא משרתים צבא אלא הצבא משרת אותם. שירות מקוצר, לא משמעותי, בלי לילות, בלי שבתות, וכו' בתנאים שאף חייל לא יכול לחלום עליהם במהלכו הם בעצם לא עושים צבא אלא לומדים מקצוע על חשבון הצבא ועוד מקבלים שכר של 5400 שקלים (!) פי עשרה מחייל וחיילת רגילים. הקשקוש כאילו בזכות ה"שירות" הזה בצבא החרדים הללו יוצאים לעבודה הוא חוסר הבנה של התהליכים המתרחשים ממילא בציבור החרדי. הם ממילא היו יוצאים לעבוד, רק שפה הם מקבלים עוד עדיפות על כל לוחם בצה"ל.

ההחלטה להעניק מתנות לציבור החרדי יכולה להיות החלטה ראויה ואפשר להמשיך להעניק להם סכומים אלו, אין סיבה לפגוע בהם, רק שלפחות יתנו אותו דבר, או חצי מזה גם לחיילים החילונים ושיידעו : אין שום קשר בינה לבין שוויון בנטל. הציבור החילוני ימשיך להיות היחידי שמחוייב לשלוח את בניו לשלוש שנים ואת בנותיו לשנתיים, בעוד אלה מבין הבנים החרדים, שכאילו יגוייסו יעשו זאת בגיל מבוגר לשירות מקוצר, לא משמעותי, במסגרתו יזכו בלימוד מקצוע בחינם ועוד יזכו בתמורה לשכר שחייל לא יכול לחלום עליו".

בסיום הדברים הוא כותב: "לכן, לאור העובדה שברור שאף אחד לא הולך לגייס פה חרדים, צריך להיות ברור לכולם שהצעד היחידי האפשרי להמעטת אי השוויון בנטל הוא הגדלה דרמטית של שכר החיילים והחיילות. לכך צריכה להתווסף הפסקת הטעיית הצבור המשרת כאילו יש תהליך גיוס חרדים, שבסופו אמור להיות אפילו משהו שמתחיל להזכיר שוויון בנטל והבנה שיימשך המצב שלא כולם משרתים ב"צבא העם", אבל לפחות חייליו וחיילותיו יקבלו דמי כיס ראויים יותר".