בחמישי פ' חוקת מסופר שקודם כניסת בנ"י לארץ אירע מאורעות בלתי-רצויים וכו'
והעצה לזה היתה "והביט אל נחש הנחושת וחי", ומבואר במדרז"ל "וכי נחש ממית
או מחי', אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבן לאביהן
שבשמים, היו מתרפאים". והיינו, אע"פ שהיו עדייןבמדבר וקשורים עם ענינים
בלתי-רצויים וכו', מ"מ "כאשר מסתכלין כלפי מעלה" ובקשו מהקב"ה שיעזור להם,
הנה תיכף ומיד פעלו "וחי"! וההוראה: מבלי הבט שעדיין נמצאים
בנ"י בגלות ועדיין צריכים לבקש ולתבוע "ווי וואָנט משיח נאו" – הנה
גם קודםביאת משיח צדקנו צריכים בנ"י להיות במעמד ומצב של "וחי" בנוגע
לעניני תומ"צ ש"הם חיינו ואורך ימינו", וגם בזמם הגלות יכול עבודתו להיות
מתוךחיות ושמחה.
משיחת יום ה' פ' חוקת, ל' סיון, אדר"ח תמוז ה'תשמ"א להתלמידים ולהתלמידות שיחיו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.