הרהורים נוקבים בפגעי הזמן - התקופה הקשה לבני העדה החרדית

אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר.

ראיתי את התמונות, והקליפ שהתפרסם ממעד "שבעים זקנים" בבי"ש.

מוטב שלא אומר ולא אגיב, כי כשם שמצוה וכו'

אבל מה אעשה הלא חונכתי על ברכי הקנאות, הלא העדה החרדית מוטבע בדמינו,
אוי, אבינו שבשמים, למה צמאי דם הללו נטלו דוקא המבצר הקדוש הזה כדי
לשפוך על זה את מידותיהם השחותים.

אוי, כמה נעמה לי בהיזכרי בתקופה שהעדה החרדית היוותה "משפחה חמה" לכל בני ירושלים

קבלתי הסרט שרואים שם  מעמד ה'חרם' בבית שמש, דמעתי בשמעי הקולות של ר'
אייזיק ווייס, והצעקות של ר' יענקל חנון, והליצי לצנות של שמוליק
ווייספיש ושאר עשר מכות אשר אין להם בעולמם רק ארבעה ועשרים שעות פניות
ביום.

במר נפשי אני בוכה וצועק:

"רבי יעקל חנון יקירי! הלא כמה שעות ע"ג שעות הקשבנו לך באוזניים כרויות
בכיתות הת"ת בתו"א כשדרשת על "מידות טובות" ועל "קדושה" ?! למה בגללך אני
לא מסוגל לדבר לבניי ולצאצאי על אודות הענין של חיטוטי שכבי שאני חונכתי
עליה מעודי ועד היום הזה?!".

"רבי יענקל חנון! למה לא נשארת בשומרי אמונים יחד עם כל בני משפחתך
היקרים, כי שמה שמה המקום הנכון לכל האומללים האלו!".

איני מוחל בזה ובבא לכל אלו האנשים שהרסו את אחד היסוד שביסודות מהחינוך
שקבלתי מעודי ועד היום הזה! רבותי הגדולים שליט"א, חנכו אותי עם כבוד
ויקר לכל מערכות היהדות החרדית, ואחד מהם היה חיטוטי שכבי!

כן כן, בבחרותי עמדתי קפוא מכפור ובחום הירושלמי הלוהט לא פעם ולא פעמיים
בעצרות העדה החרדית למחות על חיטוטי שכבי!

כן כן!

מה פשעי ומה חטאתי בשביל כמה חנונים, ווייספישים, דווודוביצים,
ורוטשילדים, איני יכול להוריש זאת לבניי אחרי שוב, כי הם כבר יודעים
שהמילה 'חיטוטי שכבי' זה תעסוקה למשועממים שמסתמא יודעים בכל יום סוף זמן
תפילה וסוף זמן חצות.

אין להם מחילה סליחה וכפרה עולמית!

במעמד החרם הנורא והאיום, עם הנרות השחורים לא היה בנמצא על השטח אפילו
איש אחד שיש לו חשק לדף גמרא בכלל! לא היה תלמיד חכם אחד בנמצא, רק רבי
יעקב היקר שמצפה שזה יועיל לו לעשות איזה "שנור" "ומסיבת הוקרה" בביהמ"ד
בראדני אחרי השיר "בר יוחאי" בל"ג בעומר הבעל"ט.

נא לסלוח לי, אך כאבי הנורא מתפרץ מעומק לבי.

מה אעשה, זה אצלי כמו שאני עומד ורואה איך ביתי, הוני, רכושי, עולה
בלהבות ר"ל, והמצית עדיין עומד ושופך נפט.

היכרותי ארוכת השנים עם העסקן היקר רבי אברהם סלונים שליט"א, מה אומר ומה
אדבר, האיש הרזה והצנום הזה וכל מעשי החסד הבלתי נתפסים אליהם הייתי עד
ראיה, תפסו אותי יותר מרבי יענקל חנון על כל הרושם שבו

רבי יעקב יבא בהדרתו לבית דין של מעלה בזכותו הגדול שקיבל מילונים מאנשי
הגולה משך רבות בשנים, "על עמדו על משמר הקודש".. ורבי אברהם יבא לבי"ד
של מעלה לספר שחילק מיליונים לעניים ולשבורי לב, ולילות נדודי וטרוטי
שינה עבור הכלל והפרט.

פחות או יותר זה החילוק בין אותם המהדרים לתקוע בהשופרות המסולסלות בבית
שמש, שמשך כל ימי חייהם הם רגילים, למצוץ, לקבל ולקבל, ואלו האנשים
האמיתיים, אלו שחושבים יותר מכבוד שמים, הם יודעים לתת, לנדב, לחלק,
ולשמח כמה שיותר יהודים.

אחזור על דבריי שוב ושוב, אף כאשר אני יודע שהנם דברים היוצאים מן הלב,
ואינם נכנסים ללב:

קנאות זה אצלינו! ויואל משה זה אצלינו! מלחמה לה' בעמלק זה אצלינו! שיטה
הקדושה זה אצלנו! התבדלות זה אצלנו! מורשת ומסורת אבות זה אצלינו!

תמונות של פרצופים עם פנים נלהבות אינם משנים המציאות, ומעולם לא נוותר
על המורשה הקדושה מרבינו זיע"א ולהבחלט"א רבינו עט"ר שליט"א

נא לסלוח: זה לא קנאים, רק בדיוק המהדרים בכשרות הבשר...


מה שצועק מתוך גרונו של ר' אייזיק ווייס ור' יעקב חנון יש לזה משהו עם
קברים? ומי מדבר עוד מהשפלים ובזויים באמת שמסובבים שמה כקופה של שרצים.

אני הקטן זכיתי להכיר את השטח עוד קודם שחלמו בכלל על הגלובנציץ הזה, עוד
כאשר חניון קרתא עמדה על הפרק, והאשה ה'אם המרעיבה' האומללה שנפלה שדודה
במערכה הודות להחברה האלו, אין כאן לא קברים, ולא חיטוטי שכבי, ושום
שייכות עם שום דבר שיש לה שייכות עם קברים בבית שמש.


בשנת תש"מ טענו האנשים האלו שאין ממלא מקום לרביה"ק מסאטמאר זי"ע, כי
ישכחו מהרבי ז"ל.

בשנת תשמ"ג טענו האנשים האלו שהברך משה זי"ע מכשילים באכילת טריפות והרב
מקאשוי הוא צדיק הדור.

בשנת תשמ"ה טענו האנשים האלו שמרן הגאב"ד המנחת יצחק זי"ע טועה בפסקיו

בשנת תשמ"ו טענו האנשים האלו שרבינו זי"ע מפריע כל מחאה  על כביש שבטי
ישראל נגד חילולי שבת

בשנת תשמ"ט טענו האנשים האלו שיש להקים מוסדות נפרדים בקרית יואל, ולעגו
בקול גדול נגד המנח"י והרמ"א בכל מיני לצנות.

בשנת תשנ"ד טענו האנשים האלו ששערי חמלה הוא כפירה.

בשנת תשס"ד טענו האנשים האלו שרבינו שליט"א סוטה מדרך אבות

וככהההה.... נמשך הדבר עד... שזה עבר לנושא איסור כהנים במירון... שמחת
בית השואבה... ועוד הרבה.

וכאשר יופיע אצלי אברך עם פנים קמוטות וישאל אותי "אינך חושש שאכן יש
קברים בבית שמש???".

אני לעומתו משיב לו "ידידי יקירי, אין כאן לא טריפות ולא חילול השם, לא
חילול שבת, ולא סטייה כפירה, לא סטייה מדרך אבות ולא קהילות נפרדות לא
טומאת כהנים ולא חיטוטי שכבי, {ובדרך אגב: אין לך אדם בכל ארה"ק שהיה
דעתו שמותר לרבינו שליט"א לעלות למירון, ויסבור שאסור לבנות בבית שמש!
}רק יש כאן איזה ענינים פוליטיים שפלים, ואנא תלך לדרוש בהיסטוריה".

וכן כל שאר המערכות המטורפות שהחריבו אותנו עד היסוד כליל.

אוי, לא יכלתי להתאפק, זייט מיר אלע מוחל