הרחבה הגדולה החלה אט אט להתמלאות. מכל עבר זרמו אליה נחלי
אדם, שוצפים וקוצפים, פרצופיהם בוערים כאש. המחאה הספונטנית גלשה מהם,
רותחת, זועמת, שורפת את כל העומד בדרכה.
מבט מעמיק על פניהם הנזעמות של האנשים, גילה כי רובם ככולם
ממלמלים בספונטניות כמה מילים, שלצופה מן הצד אמנם נראו חסרות משמעות, אך
למפגינים הנזעמים היוו את כל עולמם: "אבא, מה עשו לך? (הליטאי)" זעקו כולם
בגרון ניחר. "הייתכן?!", הסביר אברך סמוק פנים בלהט, "לכתוב בעיתון שרבינו
הגדול ונתי גרוסמן ייסדו, על קבוצה שרבינו הגדול נלחם נגדה? הרי אפילו מי
שרק לא נלחם בקבוצה הזו חוסל באופן סופי על ידי רבינו הגדול נתי גרוסמן,
ועכשיו נותנים להם במה בעיתון?" - "לא מחרימים עדה קדושה!" ענו אחריהם בבת
קול מפגינים ספונטניים שבטעות הגיעו עם שלטים מההפגנה הקודמת.
עד שהמפגינים יסתדרו במעגלים ויפצחו בלהיט "ובלשכותיהם אין
אנו מתייצבים", הטלפונים של קודקודי הכת, שנחתו זה עתה בארץ ממסע השלום
בארה"ב, החלו כבר לצלצל ללא הרף. על הקו היו ראשי מפלגה מסויימת, שלאחר
שהבינו שאנשי הכת לא הולכים להצביע למפלגת האם המסורתית, הגיעו להבנות
שקטות עם ראשי הכת על כמה ג'ובים נחמדים בתמורה להצבעה שקטה. "עכשיו הכל
ייהרס. אנחנו צריכים גם את חב"ד. אם תדליקו את הנושא החבד"י עכשיו, מי יודע
לאן זה ידרדר. תעצרו את ההפגנות מיד!".
ההוראה היתה ברורה, ולא השתמעה לשתי פנים. או הפגנות או
ג'ובים. או שנמשיך להתפלש בהפגנות על גיוס/נרדפים/קברים/גיוס וחוזר חלילה
בשביל כמה ג'ובים, או שנקבל אותם כבר עכשיו. מה עושים?
'וקמת ועלית'. מרן ראש הישיבה ישב בביתו, מעיין בחוברת שיצאה לאחרונה עם ההספדים שנישאו בשעתו בהלוויתו של מרן נשיא מועצת החכמים זצ"ל. העסקנים כמעט לא ההינו לטורדו.
'וקמת ועלית'. מרן ראש הישיבה ישב בביתו, מעיין בחוברת שיצאה לאחרונה עם ההספדים שנישאו בשעתו בהלוויתו של מרן נשיא מועצת החכמים זצ"ל. העסקנים כמעט לא ההינו לטורדו.
לאחר שסיימו להרצות את העניין בפני ראש הישיבה, ראש הישיבה
שקע בהרהורים, ולפתע ננער ממקומו, ובזעקה הוא פנה אליהם: "ביטול תוירה!!!,
זה ממש בחינה של ותהום כל העיר! עכשיו זה מה שיש לבחורי הישיבות ואברכי
הכוללים לעשות? באמצע זמן חורף? זה הרי נורא נוראות ממש! מתעסקים כאן עם אש
להבה ממש! שיחזרו ללמוד בישיבות מיד!".
תיכף כשסיים את דבריו, יצא ראש הישיבה עם נהגו האישי לבית
הלווית הירושלמי כדי להספיד בעוד שתי הלווית של מתי מצוה שהרמקולים ברחוב
הכריזו עליהם זה עתה, כאשר שמועה נוראה ממש ממש הגיעתו כי אין מי שיספיד
אותם ויש חשש שיהיו נספדים שלא כהלכה חלילה וחלילה. לנפטר אחד קוראים ר'
צמח שיינברגר מבתי וורשא. את שמו של הנפטר השני מרן לא שמע במדוייק, אבל
לפי הצליל זה היה נשמע שם ספרדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.