המאבק הפנים ליטאי והשלכותיו

מאת וואצאפער

לבקשת ידיד, ולרגל חוסר ההבנה של רבים, בעיקר בקרב 'הקולגות לענייני', הנה ניסיון להציג הסבר מדויק - אך מקוצר, של המאבק הפנים ליטאי והשלכותיו, וכו' וכו', וזה החלי, ומי יודע מתי תסיימי.

 

פרק א

מיותר להכביר במילים על עידן הרב שך, כנ"ל עידן הגרי"ש, נדלג ישר לסוף: כאשר הגרי"ש שכב על ערש דווי, שבה ההנהגה הציבורית הליטאית לידיו של הגראי"ל שטיינמן . באחד מהכלים הציבוריים הללו, הועסק איש מפתח שחשש לאבד את שליטתו בהמון, שמו נתי גרוסמן.

 

פרק ב

הגראי"ל ניסה למצוא דרך 'לתקן' את הקו הפגום לטעמו של העיתון, אך כל מאמציו עלו בתוהו. בשלב מסוים, ובתמיכתם של הגרי"ג אדלשטיין והגר"ח קנייבסקי, יזמו הבעלים החוקיים של העיתון חילופי גברי בהנהלה, שאפשרו את הדחתו החוקית לחלוטין של הברנש, שסירב בתחילה לקבל את הדין ונקט בשלל אמצעים אלימים ומשפטיים - שכשלו כולם. בלית ברירה, ומחמת הצורך בפרנסה, הלך ופתח עיתון בשם 'הפלס'.

 

פרק ג

מקדמת דנא היה בירושלים יהודי ת"ח יקר בשם הגר"ש אוירבך. יהודי זה ככל שהצליח בתורה - לא הצליח בשום דבר אחר שאינו תורה. ניסיונות עבר שלו להוביל מהלכים פוליטיים כשלו כולם , והוא נודע בעיקר בשל מזגו הבלתי מתפשר והקנאי, כאופי הסביבה בה צמח. אכן, איש לא חשב מעולם שאדם זה יכול 'להנהיג' את הציבור החרדי, או ציבור בכלל, למעט ישיבה נחמדה בראשותו ומעט תלמידיו.

 

פרק ד

אממה, למספר פלגנים אלימים ובעלי מחלוקת מישיבות מסוימות, קרצה העובדה שיש כאן זקן ת"ח, אשר היה לו איזשהו קשר לרב שך ולרב אלישיב, ואשר בהיעדר בני משפחה, ניתן ר"ל 'להשתמש' בו לכל יעד. עם החבורה הלזו נמנה גרוסמן הנ"ל, שכבר מימים ימימה קלט את הפוטנציאל, ודאג לרומם באלף ואחת ניואנסים ודקויות על גבי דקויות את קרנו של הגר"ש כביכול הוא 'ממשיך שושלת ההנהגה', וכך, בעבודה איכותית של דעת קהל, הצליח ליצור לאורך השנים מצג שווא, כביכול יש כאן איזשהי קונטרה להנהגת הציבור הליטאי.

 

פרק ה

בעזרת שימוש בשורה ארוכה מאוד של אמצעים בריוניים אלימים, שקרים מלוכלכים וזיופים נבזים ובאמצעות חבירה ל'אויבי' הגראי"ל מקדמת דנא, דוגמת הסיקריקים ושאר פרחחים או חסידות מסוימת המאוהבת בראשי עיר חילוניים, תקפו חברי אותה כנופיה באופן שיטתי את הגראי"ל על כל צעד ושעל, אם אמר על ימין אמרו הם שהיא שמאל ולהיפך. והכול במיטב טעמים וחלקלקות לשון, תוך היפוך מלא של שיטתם מבלי לחשוב פעמיים .

 

פרק ו

ייאמר לזכותם, הם למדו היטב את מגרעות תלמידיו ואנשיו של הגראי"ל וניצלו אותן עד תום. עם זאת, ההבנה על כך שהפסידו באופן סופי ומוחלט את הציבור הנייטרלי ויצאו מהמיינסטרים הליטאי, חלחלה ללבותם כאשר הגר"ח קנייבסקי סיפק שורת התבטאויות קיצונית במיוחד עליהם ועל כל הנלווה אליהם. בעקבותיה גם השיגו את מפלתם הסופית - קיבוע מחוץ למחנה באמצעות מפלגה קיקיונית, שספק אם תשרוד יותר מקדנציה, ובוודאי לא תהווה כוח כלשהו במישור הארצי. .

 

פרק ז

פתאום הגיעה גזירת הגיוס, אפרופו, גם לו היה מדובר בגזירת משיב הרוח או משהו בדומה לזה - משיכת זנבות הסוסים הייתה זהה. באמצעות שימוש יומיומי במגוון כתבים זוטרים לענייני הם יצרו מצג של 'הפלג המתנגד', ולך תסביר שמדובר בקומץ שובבים המתקשים בהסתגרות סמוך לסטנדר באשדוד או בשערי חסד. וכמובן, הדעה שלהם תהיה תמיד קיצונית מעבר לזו של הגראי"ל, בלי שום מבט או הבנה עניינית או לוגית, או רצון לפתור בעיה. למעשה, אין להם מושג מה הם רוצים, הם משוכנעים משום מה שמדינת ישראל תתקפל בפניהם ותכרע על 4, או משו בדומה לזה.

 

פרק ח

הגראי"ל ניהל לבינתיים מאבק שקול ומדוד, שכלל מלחמה על כל סעיף, משחקים פוליטיים של שלוחיו לפי הנדרש, פגישות והדלפות וכדומה - ככל שניתן להפיק את המרב מבלי לשבור את הכלים ולהשניא את הציבור החרדי. בלית ברירה, הוחלט לקיים מפגש מועצות ולאחריו עצרת תפילה המונית, בעיקר כדי לחדד את הבעייתיות שבסעיף הפלילי, שמשמעותו כי מי שילמד - עשוי להיחשב פושע רק בגלל שקידתו בתורה.

 

פרק ט

מטבע הדברים, ל'מועצת' מזמינים חברי מועצת. הגר"ח קנייבסקי והגר"ש וואזנר, כמו גם גאב"ד 'העדה' והאדמו"ר מסאטמר, אשר על מעמדם וגדלותם אין חולק - לא הוזמנו ולא היה להם אפילו הוה אמינא להגיע. גם הגר"ש אוירבך, לעניות דעתי, לא חשב לרגע שיש צורך בבואו, מאחר שפרש מהמועצת ומאחר שתלמידיו והעיתון שכביכול מייצג אותו פעלו כל העת בניגוד גמור להחלטותיה.

 

פרק י

חבורת הפושטקים דלעיל, הבינה שהיעדרות הגר"ש מתמונה היסטורית כזו, תהווה חותמת פרונטלית נוספת למחיקתם מהמיינסטרים החרדי, והפעם לא רק מהמגזר הליטאי, אלא מהציבוריות החרדית כולה. לכן הם הפכו מהבוקר שמים וארץ כדי להביא את הגר"ש למעמד, ולטעמי, הנחילו לו את הביזיון הגדול ביותר שיכלו לגרום לת"ח, אולי יותר מהביזיונות והרדיפות שנחל מידיהם הגראי"ל במשך השנים. כאשר שוב, הדיון בין הצדדים אינו בכלל בשאלת התייצבות כזו או אחרת, אלא בשלת הנהגה פרגמטית וצמודת קרקע לבין הנהגה קיצונית ורחפנית, המנותקת ומשוללת אחיזה במציאות.

 

אפילוג: וכך ישבו להם גדולי ישראל, והתקבלה התמונה דלעיל, והמסר החד כתער הבהיר בדיוק את מה שבני הבליעל חששו ממנו, אלא שבניגוד למערכות עברו, מי ששילם כאן את מחיר הביזיון הוא יהודי ת"ח ויר"ש, ועל כך מן הסתם ייענשו חבורת הגרוסמנים כדת וכדין בבוא העת וגו'.

 

נ.ב. מפאת הקיצור יתכן ודילגתי על פרקים מסוימים או הוכחות והסברים שונים. אני עומד על כך שכל מילה בטקסט מדויקת. ומבקש מכל חובבי הויכוח להימנע מטיעונים לא רציונליים/אד הומינם/ שאר תועבות והשמצות. מפאת חוסר הזמן גם איני מבטיח להתייחס לכל שאלה/הערה וכדומה.

 

נ.ב.2 מובן שכל הנאמר לעיל הוא דעתי והשקפתי האישית, ואין בכך קשר לעבודתי, שם אני מחויב לגישה נייטראלית מלאה, וליחס הוגן לחלוטין.