הויכוח החב"די על מנהג הכפרות

מאת חב"דניק

רבה של קהילת חב"ד בלוד, הרב ברוך-בועז יורקוביץ, מסביר בשיחה עם COL את ההכרזה ש"ניתן להסתפק בתרנגול (לגברים) ובתרנגולת (לבנות) עבור כלל המשפחה - לאלה שמתקשים בהוצאות הכספיות עבור תרנגול לכל אחד מבני המשפחה".

"בשולחן ערוך בהלכות שבת", אומר הרב יורקוביץ "אדמו"ר הזקן כותב במפורש שאם יש הפקעת מחירים של הדגים, לא לקנות אותם בשבת, עד שהמחירים יהיו רגילים.

"היות והמחירים הופקעו ויש כאלה שלא יכולים להתמודד כלכלית עם רכישת עופות לכל אחד מבני המשפחה, ניתן לעשות כפרות עם תרנגול אחד לכל הבנים במשפחה ועם תרנגולת אחת לכל הבנות.

"פעם, לאנשים היו תרנגולים בחצר. הם היו אוכלים את התרנגול, איתו עשו את ה'כפרות', כך שזה לא היה עבורם הוצאה כספית גדולה במיוחד".

הרב יורוקוביץ מתייחס גם לאלה שמתקשים בהוצאה הכספית של תרנגולים לבני המשפחה. "מי שמתקשה לקנות תרנגולים וההוצאה הכספית תגרום לו להיפך עונג יום-טוב, יכול לעשות 'כפרות' על דגי נוי.

בשנת תשכ"ט, לא היו מספיק תרנגולים בשכונת קראון-הייטס, והבחורים נאלצו להסתפק בתרנגול אחד. היו בחורים 'פרום' שלא רצו לוותר וקנו דגי נוי, שמו אותם בשקית עם מים ועשו עליהם 'כפרות'".

הרב יוחנן גוראריה, הרב הראשי לחולון, חבר בית-דין רבני חב"ד - מגיב

השתוממתי לקרוא פסק דין חדש בקשר למנהג כפרות בקרב חסידי חב"ד; הרב ברוך בועז יורקוביץ רבה של קהילת חב"ד בלוד, מסביר בשיחה עם COL כי חסידים יכולים להסתפק במועט בקשר לכפרות: "ניתן להסתפק בתרנגול (לגברים) ובתרנגולת (לבנות) עבור כלל המשפחה - לאלה שמתקשים בהוצאות הכספיות עבור תרנגול לכל אחד מבני המשפחה".

ודברים אלו עומדים בניגוד גמור לפסק אדמו"ר הזקן בסידורו ולמנהג חב"ד בכל הדורות. נכון שבשולחן ערוך מביא אדמוה"ז חילוקי מנהגים, אך כידוע חסידי חב"ד נוהגים בפועל כפי שפסק אדמוה"ז בסידורו, והדברים מודפסים במפורש בכל המחזורים החב"דיים לםפני נוסח כפרות, והנה הדברים כלשונם:

"בערב יום הכיפורים מנהג לשחוט תרנגול לבן הנקרא גבר ושוחטים אותו באשמורת הבוקר אחר סליחות כי אז חוט של חסד גובר בעולם ואנו שוחטין אותו להכניע הגבורות ומוציאין ממנו דמו כדי להמתיקו ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח. ויהיו הכפרות כפי חשבון בני אדם שבבית זכר לזכר נקבה לנקבה ולמעוברת שוחט ג' אחת בשבילה וזכה ונקבה בשביל ספק הולד".

והרבי נשיא דורנו, מבאר את מנהג כפרות בקשר למעוברת, ומסיק: "וכך הוא המנהג, כמו מנהג האריז"ל, שמעוברת לוקחת שלוש עופות".

מדברים אלו עולה כי מנהגנו הוא לקחת לכל אחד מבני הבית תרנגול, אחרת היה ניתן לפטור את המעוברת בתרנגול אחד ותרנגולת אחת.

ובספרי המנהגים שיצאו בשנים האחרונות, נכתב הדבר בצורה מפורשת, אם זה באוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי ע' קע"ה, וכך גם ב'שבח המועדים' עמ' 37-38.

נימוקו של הרב יורוקוביץ להתיר תרנגול אחד ותרנגולת אחת לכל בני המשפחה, הוא מפני הפקעת מחירים: "בשולחן ערוך בהלכות שבת, אדמו"ר הזקן כותב במפורש שאם יש הפקעת מחירים של הדגים, לא לקנות אותם בשבת, עד שהמחירים יהיו  רגילים".

ואני עומד ותמה על ההשוואה, שהרי על מנהג כפרות כותב אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך: "ואומרים זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חי".

ובפועל מדובר על מחיר לא גדול יחסית להוצאות החגים של כל משפחה, ומה גם שמשפחות רבות בוודאי הוציאו על 'מותרות' הקיץ בטיולים ונופשים, בסכומים גבוהים המגיעים לעיתים לאלפי שקלים, וכעת מדובר על סכום קטן יחסית.

נימוק נוסף בפסק דין החדש: "פעם, לאנשים היו תרנגולים בחצר. הם היו אוכלים התרנגול, איתו עשו את ה'כפרות', כך זה לא היה עבורם הוצאה כספית גדולה במיוחד".

לכל חסידי חב"ד בכל הדורות, היו תרנגולים בחצר? כולם גרו בכפרים? ובשנים האחרונות, אין לחסידי חב"ד תרנגולים בחצר, וכולם מהדרים לערוך כפרות עם תרנגול לכל אחד מבני הבית.

והרב מביא נימוק נוסף, ממקרה שלא היו מספיק תרנגולים בקראון הייטס והבחורים נאלצו להסתפק בתרנגול אחד או בדגי נוי.

ילמדנו רבנו, האם לומדים ראיה מקבוצת בחורים שפעלה בספונטניות כדי לקיים את המנהג? ואולי היה עליהם לרכוש דג לכל אחד ולערוך כפרות? האם הם שאלו רב כיצד לנהוג?

במחילת כבוד הרב, אני לא מדבר על מקרים מסויימים כשאין מספיק כפרות או אין די כסף וכו', ואז בוודאי הברירה היא לעשות כפרות ביחד עם עוד אנשים.

אבל לצאת ולהכריז על היתרים, במקום לחזק את המנהגים שהיו נוהגים, אני חושב שבזה מחליש את היראת שמים של אנ"ש!

ולידידי אנ"ש, אני קורא לנהוג כפי שכתוב בסידור "ויהיו הכפרות כפי חשבון בני אדם שבבית זכר נקבה לנקבה", וכפי שנהוג בבתי אנ"ש מדורי דורות, ואל תטוש תורת אמך!

ואני מאחל בזה, גמר חתימה טובה.