התלבטות קשה עברו במהלך השבת האחרונה אלה מחסידי בעלזא שנשארו בביתם עם משפחתם ולא נסעו להסתופף בצל קדשו של מר"ש היות והשבת היא שבת שבע ברכות של נכדו בכורו ויקירו של מר"ש, עברו החסידים מלחמת היצר ממש אם ללבוש גרבים לבנים או שחורים:
מצד אחד, הרי זה יום טוב לכל חסיד באשר הוא. מאידך, מדובר במשהו שיותר דומה לחוה"מ.
מחד, החסידים בירושלים הלכו כולם עם גרבים לבנים. מאידך, החסידים בחו"ל הלכו כולם עם שחורים.
מחד, הרי בחתונה הלכו עם גרבים לבנים, כיון שכל חסיד מרגיש כאן כמו בן משפחה שאף הוא גורב לבן. מאידך, בחתונה רגילה כל שאר בני המשפחה מלבד המחותן גורבים שחור אף בחתונה.
מחד,
הרי היא הנותנת שכאן מדובר בחתונה יותר קרובה מחתונת אח, והא ראיה שהלכו
בחתונה עם לבן, ואילו אצל אח גורבים שחור, ולכן דין החסיד כדין המחותן
שגורב לבן! מאידך, אף מחותן אינו גורב לבן כשהוא אינו נמצא במקום, כגון אבי הכלה בשבת אויפרוף.
ניתן
להמשיך ולתאר את הוויכוחים הרמים שהתנהלו בשטיבלאך של בעלזא ברחבי הארץ,
כאשר למעשה בליל שבת הציבור נחצה לשנים: השחורים והלבנים.
ההכרעה הגיעה בבוקר יום השבת מכיוון בלתי צפוי:
למדנו היקש מחול
המועד סוכות תשע"ג: כשם שמר"ש הורה להכריז לגרוב לבן בחוה"מ, זאת כיון
שבמוצאי שבת חוה"מ יחול הושע"ר בו גורבים לבן, ומשום זילותא דשבתא, אין
להחליף במוצ"ש משחור ללבן. הוא הדין לענייננו, לפי שבמוצ"ש נסעו כל החסידים
להשתתף באירוע הגדול בהשתתפות היארמער רב ובעל המנגן מאיר אדלר שחזר
בתשובה, ובאירוע הנ"ל כולם יגרבו לבן כפי שהלכו החסידים בירושלים במהלך
השבת, הרי זו זילותא דשבתא אם יחליפו במוצ"ש משחור ללבן.
לפיכך, עברה ההוראה בין כל השטיבלאך של בעלזא בבוקרו של השבת, למהר ולהחליף לגרבים לבנים מכח הוראתו של אותו זקן.
שאלו יהיו דאגותינו...
וכבר נתפלפלו בעניין מסובך זה מוכרות האווזים בק"ק רודניק ובתשובת פייטשע הבלנית דק"ק ראווע. וגם ראוי לעיין במסכת פוסטע-פופיק תחילת פרק קיטע היכן הוא גורב ובפירש מר"ש על שה"ש פ"א ב והגהות הרבנית שם.
השבמחקמי חכם ויבין פשר אובססיית הלבושים של פרחי החסידים, שאולי נכון היה לקרוא להם ה'מדיים' (מלשון מדים מאנדור'ן בלע"ז) לבושים עלובים למראה המבין ולא נוחים למזג האוויר. נאמר שהפולייסטר הזול והרע שהבעקעטשעס העכשוויים עשויים ממנו מזכיר היה אולי לדודתה של סבתי בפרסבורג משי, אבל הוא סריג סינטיתי גס וכבד שלא מאוורר את גוף לובשו ובימות הקיץ גם שומר על 'אווירת החסידות' ללובש ומלא הנחיריים והגרון למשפחתו ושכנו הקרוב אליו. ולענג עוד יותר את השבת וכל יום מימות השנה שיש בהם משהו בבחינת שבת צמחו השטריימלים המלאכותיים והתנפחו לגודל ולרוחב כגלגלי מכונת מירוצים והם עדיין מתנפחים וגודלים, ואם המשיח לא יופיע ח"ו בשנה שנתיים הבאים עוד נזכה לראות בשבתותנו אברכים משי מעכסים להם זקורי גוו נפוחים בקפטאותיהם ורז'וולקיהם ובראשם טונה של פרווה קעורה כעין ארובת הכבשן. והטרענד הזה לא נגמר אצל החסידים, היום לובש כל תיירעדיגער ציצית כזה שלבש הסטייפלר זי"ע בימים שהוא היה האחד והיחד שנהג בכך, הפיאות של כל יוצמאך כמו זה של בית הלוי, והבעות הפנים משהו משהו כמו הראגוטשובער בימות התעניות הארוכים השם ירחם..
השבמחקאולי יואיל מי שהוא לטרוח ולהסביר למח קטן כערכי מה דוחף את כל זה ואשאר לו אסיר תודה עדי עד.
חחח חזק ביותר!!
מחקכמאמר החכם: האדם יראה לעיניים, והבהמה לרגליים...
השבמחק