האדמו"ר ר' ישראל מויזניץ בשלש סעודות: הגר"א מווילנא היה תלמידו של המגיד ממעזריטש במחשבה

אין זה פלא מדוע למנדליסטים יש עם מה לחגוג, זה קרה בשלש סעודות של השבת האחרונה, ר' ישראל אמר משהו שהדהים את ההמונים ונקלע למבוך

החסידים פתחו זוג עיניים כשר' ישראל אמר כי מאחר ואנו בי"ט כסלו אז הוא רוצה לספר ולומר על מישהו שהיה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש ושמו הגר"א מוילנא. כל ילד יודע כי הוא היה הלוחם הגדול בו, והנה כאן הפך לתלמידו. הסביר ר' ישראל, כי מספרים שהיה בתכניתו של הגר"א מווילנא לבא למגיד אבל לא הרשו לו ולכן לא נסע. וכידוע מהבעל שם שכל מי שמשתתף במחשבה כאילו היה שם, אז כך אפשר לקבוע כי אף הגר"א מוילנא היה תלמידו של המגיד ואמר איזה דבר תורה מהגר"א כתלמידו של המגיד ממעזריטש

נו, נו, לאחר שנודעו הדברים כתבו המנדליסטים:

חידושו הנפלא של האדמו"ר מויזניץ בסעודה שלישית השבוע

גם עוד לפני שהוכתר לאדמו"ר, קרו כמה פעמים שר' ישראל מויזניץ גרם בושות בדבריו לכלל חסידי ויזניץ. לפני כמה שנים הכריז שבוע אחד בעת דברי תורתו כי על הבחורים לצאת לגייס כספים כדי לחתן את עצמם שכן להורים אין את האפשרות לחתן את הצאצאים. בהמשך הסעודה שלישית בעת שהציבור שר דרור יקרא ביקשו הגבאים ממנו לצאת לחדר צדדי ושם הסבירו לו את חוסר ההגיון שבדבריו. לאחר כמה דקות חזר והסביר כי דבריו לא הובנו היטב ובאמת הוא התכוין שההורים צריכים להמשיך לחתן את בניהם, כרגיל מימים ימימה. אבל השבוע הוא התעלה על עצמו. המצב הוא עד כדי כך שחסידי ויזניץ מתביישים להראות פניהם ברחוב.

בשבת בעת רעווא דרעווין דיבר האדמו"ר רבי ישראל מויזניץ בענין הילולת המגיד ממעזריטש בי"ט כסליו ובתוך דבריו אמר כי רצונו להזכיר במעמד זה את אחד מגדולי תלמידי המגיד שזכרו נשתכח מן הזכרון הציבורי, החסידים כרו אזניהם בצמאון לשמוע מיהו התלמיד הנעלם, והאדמו"ר מגלה כי התלמיד אינו אחר מאשר הגר"א מווילנא זצ"ל – אמור מעתה: הרה"ק מהר"א מווילנא זיעוכי"א.

והאדמו"ר המשיך להסביר איך הגיע למסקנא כי הגר"א הינו מתלמידי המגיד, שכן ישנו סיפור כי הגר"א חשב פעם לנסוע למעזריטש לתהות על קנקנה של תורת החסידות אלא שמקורביו ובני ביתו מנעוהו מלנסוע. וידועים דבריו של הבעל שם טוב כי במקום שמחשבתו של האדם נמצאת שם נמצא האדם כולו, ולכן יוצא שמכיוון שהגר"א חשב אולי לנסוע למעזריטש הרי שהוא כבר היה במעזריטש, וכפועל יוצא מכך הוא הינו מגדולי תלמידי המגיד. ואילו מכל הגלריה הרחבה של התלמידים המקוריים של המגיד שבאמת הסתופפו בצילו לא היה לו למרבה הצער שום דבר תורה לחזור עליו.

הציבור הרב שגדש את בית הכנסת הגדול שבקרית ויזניץ  פכר את ידיו ביאוש לשמוע תורה מוזרה כזאת יוצאת מפי האדמו"ר. לטענת רבים מהחסידים הרי שהבעיה היא כי למרות שבנצי שטנגר מכין כל שבוע לאדמו"ר "תורה" כדי למסור בעת הטיש, כדי למנוע בושות ובזיונות, באם האדמו"ר ידבר את מה שעל ליבו, הרי שלאחרונה הגיע האדמו"ר למסקנא כי הוא גם יכול בעצמו להכין את ה"תורה", יתכן שכלקח מהבזיונות שהינם מנת חלקם של חסידי ויזניץ יאסרו הגבאים על האדמו"ר למסור דברי תורה שלא הוכנו מראש בשיתוף עם כמה מהמקורבים.