משפחות האדמורי"ם משפחות מקוללות - בשביל כבוד הם מלכלכים את בני משפחותיהם בלכלוך הכי פרוע וגרוע

כבוד הוא מגנט חזק, בזה אין ספק, למען הכבוד אנשים יתנו את חייהם, יש דבר כזה. אבל השאלה היא האם זה כדאי במחיר כל כך הרבה לכלוך?

כשעוברים קצת על הקורה בבית האדמורי"ם מגור, ויזניץ, סרט-ויזניץ ועוד אחרים, אם רק אעלה לכאן חמישית ממה שאספתי במשך השנים על המשפחות הללו לא רק שתרעד הארץ, זה מגיע לטינופת ממש, מה שמספרים אלו על אלו ה' ישמור ויציל, אחים ואחיות הורגים זה את זה בצורה הכי גרועה ופרועה, למען ה'כסא הקדוש'

קחו רק מה שכבר התפרסם וזה פשוט לא יאומן, אלו מריבות ואלו השמצות, ואיך קוברים משפחות. זה לא רק מה שקורה בעיצומם של ימים אלה בסרט-ויזניץ, קחו חסידות כמו 'תולדות אהרן' האם זוכרים אתה מה עבר שם ומה מערכת היחסים בין האחים בימינו אלה? האם בדק מי מה קורה בסאטמאר? האם זוכרים אתם כי הרבי ר' אהרן 11 שנה לא דיבר עם אמא שלו, ובהלויה בכה ואמר כי בשמים היא תבין מדוע למרות שעבר יום יום מתחת לביתה לא עלה אליה להגיד לה שלום, ואפילו בערבי ימי הדין לא עלה אליה לאחל לה שנה טובה, ומדוע? רק מפני שהיא היתה בעד לחלק את סאטמאר לשתי האחים

מי היה מאמין שבן ישלח את צאצאיו וצאצאי האחות להגיש תביעה נגד האבא-הסבא לבית המשפט לטעון כי אינו יודע מבחייכון וביומייכון וכי זה שבע שנים אין כל ערך למה שהוא אומר וחותם? - זה קרה בסאטמאר, אף אחד בעולם לא ביזה כל כך את הרבי ר' משה מסאטמאר יותר מצאצאיו שלו הם אלו שזעקו במשך שנים כי אינו יודע מבחייכון וביומייכון

תעברו על חסידות חסידות, ולצערי ככה היום גם בישיבות, קחו את הלכלוך בפונוביז' כיצד מלכלכים משפחות גיסים אלו את אלו, את הזבל הכי גרוע הם מבקשים ומתחננים שנפרסם, ואשאל אותכם, האם זה נורמלי? האם יש לכך הצדקה?

נוצר מצב, שברגע שאתה בן למשפחת אדמורי"ם וחומד את האדמורו"ת עליך להיות מוכן שיפרסמו עליך הכל, אין עוד טיפ טיפת פרטיות, יחדרו לחדר המיטות שלך, יחפשו לך כל עבירה שבעולם, ואם לא ימצאו אז ימציאו, ימצצו לך את הדם, אך ורק מפני שאתה חומד את ה'כס הקדוש'

השאלה היא האם זה כדאי? בודאי תאמרו שברגע שהוא נבחר לרבי לאדמו"ר או לראש ישיבה הוא הופך להיות הכי קדוש והכי טהור שזה דורות לא היה כזה והכל נשכח. אבל אתם שוכחים שהאחרים אלו שלא הצליחו במאבק הזה הם ומשפחותיהם משלמים כל חייהם רק מפני שהם נולדו במשפחת האדמורי"ם

זה לא התחיל אתמול או שלשום. אתן לכם דוגמא, קחו את 'הפני מנחם' מגור עוד בזמן ה'בית ישראל' כבר חיפשו לו עבירות בשל החשש שמא הוא יהיה הרבי אחריו, יצאו נגדו למלחמה בשל כמה עבירות 'חמורות'. האחד הוא היה הולך כל יום לדואר ברחוב יפו, וטענו כי בודאי טימא את העינים. מצאו לו עבירה אחרת שפעם תפסו אותו נוסע עם רעיתו הרבנית באותו מכונית לנתניה, והורידו אותה כמה רחובות קודם שחלילה החסידים לא ימצאו כי ישבו באותה מכונית רחמנא לצלן. אני מביא את הסיפור הזה מפני שמדובר בעבירות של לפני עשרות שנים הרבה לפני ש'פנים חדשות' בא לעולם הרבה לפני שהעיתונות החרדית השתחררה מן הדיקטטורה של 'המודיע' של אז. בתקופה ההיא כשהתקשורת החרדית היה בידם, הם ירדו לחייו של ה'פני מנחם'

תבררו מה סיפרו חסידי ר' מאטאלע מויזניץ (הנדחים של אז) על ר' משה'לע ומשפחתו בשנים של לפני פטירת ה'אמרי חיים' איזה לכלוך שה' ישמור

השאלה היא, האם באמת הפכנו לככל הגויים, מתמודדים על התפקיד כמו בכל מקום אחר בעולם ואיננו שונים מהם? מה מייחד את ה'גדולים' של הדור האחרון אם הם תופסים את משרותיהם על ידי רמיסת בני משפחותיהם או ה'מתחרים' שלהם דוגמת מה שקרה בפונוביז' בעשרות האחרונים

בא להקיא ממשפחות כאלו, אם זה כל ה'יחוס' שלהם שהם יודעים איך להרוס משפחות איך להחדיר שנאה קשה בכל קהילה, פילוגה על ידי יצירת מחנות, אז מי צריך אותם, עדיף להתרחק מהם. עבורי מדובר בתחתית שאין תחתית הימנה, ואוי לו לדור זה שמאמינים כי סרחון וטינופת זה 'בשמים'