בס"ד
מלחמת פטשקווילים? מלחמת הקיטל? פסק של הרב וואזנר? נוסעים לרחובות? זועמים?
ואנחנו עומדים וצוחקים.
למה צוחקים? כי המקסימום שהרב וואזנר הקדיש לר' מענדיל, זה ר' מענדיל, לא פחות ולא יותר. לא וויזניצער רבי, ולא כלום.
למה צוחקים? כי תוכן השיחה של ר' מענדיל עם הרב וואזנר, הסתכמה במספר המתפללים אצלו בראש השנה.
למה
צוחקים? כי ה'קיטל' אצלנו, עדיין לא עבודה זרה, לא אליל, כי אנחנו נשרוד
את הימים הנוראים, אנחנו ובראשנו רבנו, עם או בלי הקיטל. צוחקים מאלו
שרואים בקיטל את מהות העבודה, שלוקחים חפץ גשמי, קדוש ונעלה ככל שהוא,
והופכים אותו לאליל מקודש...
למה
צוחקים? כי הערצתו של הרב וואזנר אל רבנו אינה יודעת גבולות, כי האדמו"ר
מטשערנאביל שליט"א מעיד שהרב וואזנר אמר לו "ראיתי אדמו"רים לפני המלחמה,
ראיתי אדמו"רים גם לאחר המלחמה, הרבה מהם נפלו היכן שהאדמו"ר מויזניץ (כך
במקור, על האדמו"ר מוהר"י) עומד איתן...
אנחנו
צוחקים גם, כי האדמו"ר שליט"א, בשליחות ישירה של הדז'יקובער, עומד וומנסה
לשכנע כמה מזקני החסידים (אחד מהם, ראא"ו שליט"א, שווה בדיקה. אני
בדקתי...) לנסוע לרחובות, כי האדמו"ר מדזי'קוב מחפש בעל תפילה לשחרית...
למה צוחקים? כי האדמו"ר מדזי'קוב הגיש אמש קוויטל בפני האדמו"ר שליט"א, ורבנו מסתכל עליו בתמהון, כאילו: מה לך ולקוויטל אצלי?...
למה
צוחקים? כי ב"ה, ואני אומר את זה בכנות ובכוונה מלאה, ללא ציניות וללא שמץ
של הצטקצקות, המהפך שעברנו בשנים האחרונות, רומם אותנו מעל כל אלו,
המאבקים המטופשים, הקטנוניים והיילדותיים האלה נראים לנו כל כך מוזרים,
בעינינו, ובעיני רבנו כל-שכן, קל וחומר בן בנו של קל וחומר...
אנחנו צוחקים ומגחכים, מרוב רחמנות. כי מי שמכיר את ר' מענדיל יודע, שזה החלום האחרון שלו, שעדיין לא התנפץ...
כי החלום האגדי של ה"צוויי טויזנט אקסן" (אלפיים שוורים) כהגדרתו המפורסמת, שינהרו אחריו, התנפץ.
כי החלום של יורש אוטומטי ויחיד, שמשאיר איזשהו אח אומלל ומסכן ספון במערתו במנין מצומק, התנפצה...
כי החלום של לחלוש על ממלכה אגדית של מאות מוסדות חינוך ואלפי תלמידים התנפצה.
כי החלום של מנהיג ישראל וחבר מועצת, שכלל ישראל ישקשק ממנו, התנפצה...
כי החלום של 'אני רוצה להיות כמו הקרלינער – שלא יבדקו אחרי' כשיחתו המפורסמת בכולל, התנפצה...
כל אלו, התנפצו להם ביום בהיר אחד, באותו ליל ערב יום כיפור, שבקרוב ימלאו לו י"א שנים, בו התרחש הנס. מאז הכל היסטוריה.
חלום אחד נותר לו, בו הוא משתעשע, אותו הוא הוזה כבר שנים, זה מחזיק אותו בחיים, בשפיות.
השרוול המשתפל...
כן בדיוק כך.
ובחלומו:
הוא
נכנס לתקיעת שופר, אלפי עיניים שוקקות ומייחלות ננעצות בו, פוסע אט-אט
למקומו, זקנו ופיאותיו נוטפים ממימי המקווה, פניו בוערות כאש, עיניו עצומות
למחצה, כל כולו בדביקות, מגיע למקומו, שעון על הסטנדר, עוטף פניו בטליתו,
פותח ב'למנצח לבני קורח מזמור' בבכיות עצומות, כפי שרק הוא יודע...
וכל זה, רק הכנה לרגע השיא, אותו רגע לו הוא מייחל כל שנותיו, החלום שעדיין לא התנפץ...
הוא מרים את ידו הימנית אל על, והשרוול החום, הדהוי, רחב הקוטר, משתפל כלפי מטה, זה הרגע, זה החלום...
וייקץ, והנה חלום...
שמעתי וורט, שאתה כחבדני"ק תאהב אותו:
השבמחקבעבר, נהגו לעשות לחיים בחג הגאולה, שבו השתחרר הרבי מבית הסוהר. היום, החסידים עושים לחיים, כשאדמו"ר אחר
נ כ נ ס לבית הסוהר.
(כמו החסידים של שרולצ'ה, שיעשו לחיים אם מנדל'ה יכנס לבית הסוהר, או להיפך).
למה לא עושים הגרלה ?
השבמחקכי שרולצ׳ע רוצה שיכתבו בפתק אחד ״ישראל הגר״ ללא תואר , ובפתק השני ״מענדל הגר״ כי עובדא היא ששלח את חסידיו לחפש רבי אצל דודו במונסי ולא אצל אחיו בב״ב
לעומתו מענדלי רוצה שיכתבו בפתק אחד ״ לה׳ ״ ובפתק השני ״ לעזאזל ״...
קיטל ר״ת
אליבא דשרולצ׳ע : ק'דוש ט'הור י'פארו ל'שמו... וד״ל
אליבא דמענדליסטן : י'ראתו ק'ודמת ט'פי ל'חכמתו ...וד״ל
זה שר' ישראל שולח את אחיו לחו"ל למונסי, ולא לאחיו, מב' טעמים:
מחקא. כי יש לו מעט אחריות לא לשלוח בידים לבית משוגעים.
ב. כי אחיו הלא ג"כ אמור להיות לפי הצוואה בחו"ל.
חברה למעשה זה לא היה רצון הרבי עם כל החיזקים שאתם מחזיקם עצמכם הרבי לא רצה שרבי ישראל יהא רבי אין ספק בזה וכל השטיב מענשן והרבצען השני ביבלו במח ושינו הצוואה
השבמחקאם זה היה רצון הישועות משה או לא, ממש לא משנה.
השבמחקחסידים הם לא עדר פרות העומדות למכירה. 90 אחוז מויזניץ רצו בר' ישראלצע. וכך סברו 99 אחוז מגדולי ישראל ועובדי ה' בכלל ישראל ואף ה"עמך" בישראל, שמנדלי משוגע ו....
כולם ב"כלל ישראל" הבינו שכל זריקת ישראלצע היא טעות מחרידה נוראה שנגזרה על הישועו"מ [אינני ויזניצער, ע"כ אני מרשה לעצמי...], וכנראה רק עקב היותו צדיק נשגב זיכוהו משמים להציל את כבוד ויזניץ לפני ששקע ר"ל. עד אז ויזניץ היתה ללעג ושנינה. מאז - רק ההייליגע...