נזכרים רק לאחר אסון - אין מודעות לזהירות בדרכים

לא לומדים, אנו חיים עם הבחינה של זועקים על לשעבר לא נמצא ברוב החרדי מי אשר מסתכל עם עיניו קדימה, כן, בשטויות להבטיח לעצמם עמדות פוליטיות כסף שררה כאן נמצא רבים שכבר שנים קודם מתכננים את מהלכיהם, אבל כשעוסקים בענין כל כך חשוב כמו הצלת נפשות, כאן לא נמצא חרדי אחד שישקיע מזמנו לענין

מספרים על הרמב"ם שהיה רופא של מושל מצרים, פעם שאל אותו המושל ואמר אומרים עליך כי אתה הרופא הכי טוב שיש, איך אדע כי אכן אתה הכי טוב אף פעם לא הייתי חולה בשביל שאווכח, והרמב"ם השיב לו, כי רופא טוב הוא כזה שמבטיח שלא תהיה חולה, - את החכמה הזו אין לנציגינו בכנסת ובעיריות ובכל מקום אחר, גם אלו שטוענים כי התריעו מדובר בשטות, שלחו איזה מכתב ולא יותר מזה הם לא דגרו על הענין עד שיסודר, ועכשיו כשבחור נהרג אז כולם מגיעים מוזס אייכלר ראש המועצה של בית חלקיה ועוד אחרים, היכן הייתם בכל השנים, הלא זה שנים יודעים על הסכנה הזו, מדוע חיכיתם עד שקרה אסון

ובכלל, הצביעות כאן זועקת לשמים. חברי הכנסת מוזס ואייכלר הגיעו למקום וזועקים, ושאל אותם מדוע? האם רק מפני שזה פגע בבחור חסיד בעלזא? האינכם יודעים כי יום יום נהרגים אנשים צעירים ומבוגרים גברים ונשים מתאונות כאלו? באותה שעה קרתה תאונה אחרת לא הרחק מבית שמש ושמה לא שמענו שמי מהם בכלל ידבר על מצב הכבישים והתנועה, מפני ששם זה פגע לא במי שהוא מ'שלנו'

אולי יאמרו לי מי, כמה פעמים עלו חברי הכנסת מוזס ואייכלר על במת הכנסת להתריע מפני המצבים האלו והסכנות שבדרכים ומה עושים בשביל למנוע אסונות כאלו? כן, עכשיו, כשזה פגע בבחור חסיד בעלזא הם כבר עלו לדוכן ויעלו עוד כי זה פגע בהם, אבל האם שלחו אותם לכנסת לזעוק אחרי שזה קרה או בשביל למנוע מצבים כאלו?