הביגוד. המשרה. מקום העבודה. צורת הדיבור. לכל אלו יש השפעה עצומה כיצד אנו שופטים אנשים. אדם לבוש היטב ייתפס בעינינו כאדם חשוב ואולי אמין יותר; לבוש מרושל ומוזנח יעביר מסר שלילי. רופאה בביילינסון תקבל יותר כבוד מאיש תחזוקה בבית ספר קטן אי-שם בצפון הארץ.
אבל אלו הן רק שכבות, קליפות המסתירות את פנימיותו האמיתית של האדם.
מסופר על האדמו"ר הזקן – שאת יום השנה להסתלקותו אנו מציינים השבוע – שברגעיו האחרונים הצביע על התקרה ושאל את נכדו ( הצמח צדק): "מה אתה רואה?" הנכד השיב שהוא רואה קורת עץ. אמר לו הסבא: "אני רואה את 'כוח הפועל בנפעל', את דבר הבורא המחיה את הקורה."
ואנו, מה אנו רואים? קורות עץ, מכוניות, אנשים לבושים בהידור? רבי שניאור זלמן מלמד אותנו להסתכל עמוק יותר, עד כמה שאפשר להתעלם מהחיצוניות, מהשכבות ומההסתרים. לראות את הפנימיות, את נשמתו של כל נברא.
הבה נזכור זאת. כי מי שמתמקד בשכבות ובטפל, מוצא את עצמו רודף כל חייו אחרי שכבות והישגים שאין בהם ממש. ומי שיודע להביט לעומק ולגעת באלוקות הנמצאת בכל דבר, חי חיים מאושרים באמת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.