מה שטוב סוף סוף חושפים את פרצופם, ולא אחרים מבחוץ אלא הם מתוכם, הציבור הליטאי הוא זה שחושף מי הם אותם מחבלים ששיחקו קנאות ומתברר כי הם שבבניקים ריקים ופוחזים קלים שבקלים
המאמר נפתח באמירה אקטואלית של "ופרצו חומות מגדלי", והוא ממשיך בתקיפת אותם אנשים. "יש גם יהודים שפורצים חומות מבוצרות, שוברים את כל המוסכמות. בעבר, "מויסר" היה האדם הנאלח ביותר בקהילה היהודית. מי שפרץ את החומות ופנה להלשין, הוקע אל עמוד הקלון ושמו נחרט לדראון עולם בדפי ההסטוריה. מי שהוציא דיבה מחוץ לגדרות המחנה, יצק את עצמו כאנדרטה של קלון, מוזיאון לשפל! רק רשעי ישראל, כת המשכילים, מפירי ברית, הלשינו תוך עלילות שקריות. אבל לדאבון לב זה לא חדל!"
עוד נכתב: "פעם אחר פעם אנו עדים להרמת יד בתורת משה. יהודים שנחשבים לחרדים, שולחים יד מחוץ לזירה המוסכמת. הם פונים לערכאות, מוסרים לרשויות, מתלוננים בפני משרדים ממשלתיים ומטיחים האשמות שווא פליליות. משת"פים מבית, מסייעים לשלטון החילוני בשעה שהוא מנסה לעקור את הדת, לפגוע בצבור היראים. עכשיו זה יצא לאיוורור, נחשף בגלוי, כדי שהצבור יראה וישפוט. אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר".
"מדובר בקבוצה שחלק ממנה כבר מזמן חצה את הקוים האדומים. בגלל ריבוי המקרים, כבר לא מדובר במעשים, אלא בדרך, שיטה! תקופה ארוכה חלק זה פועל להמריד את הדור הצעיר כנגד סמכות גדולי הדור שליט"א. הכל נעשה באיצטלה של "טהרת ההשקפה" ו"פך השמן הטהור". מטרתם הנלוזה "מקדשת" עבורם את האמצעים! "הכל מותר"! הם עושים שימוש בכל כלי המשחית האפשריים, כדי לחתור תחת אושיות הקיום של היהדות הנאמנה".
בהמשך המאמר כותבים על דברים שאירעו לאחרונה וכך נכתב: "אבל אשמים אנחנו ששתקנו, כאשר בתלמוד תורה בב"ב סרבו לקבל ילד מנימוקים השמורים עם ההנהלה, פנה מאן דהו למשרד החינוך ואכל קורצא, במגמה לנקום במנהלי המוסד. אוי, עד כמה נגע עמוק שר של יוון בכף ירך יעקב!"
"אבל חמור שבעתים הוא מה שהתרחש בהיכלי הכוללים בארץ הקודש. ראשי הכוללים הגדולים מכתתים רגלים במסירות נפש, כדי להביא פת לחם גם לאלה שחתמו נגדם על כתב מסירה לועדת הבחירות המרכזית, ועדה שיש לה מעמד של ערכאה שיפוטית. סמוך לארון הקודש, מתחת לתקרות שקול יעקב מהדהד תחתיהן, יושבים אנשים שחרפו וגדפו מערכות א-לוקים חיים, והלכו, תוך סילוף התמונה, למסור את אלה שמוסרים את גופם, מניחים את ביתם ואת עולליהם כדי להתבזות למען אחזקת לומדי תורה וקיומם. כאשר ראשי הכוללים שמוסרים את כל ישותם למען לומדי תורה בקשו לאפשר לאברכיהם לשקוע בהוויות אביי ורבא ללא הפרעות, ולא לאפשר לקומץ זדים להתנחל בתוך אוזנם של עמלי תורה ולהשמיע משם נאצות על הנהגת גדולי הדור, הם פנו לרשויות להלשין. למסור! כאשר בעלי הכוללים בקשו למנוע מאברכים יקרים הפרעות באמצע ה"סדר" בגלל נייעס, פוליטיקה, שיחות חולין, ביזוי גדולי תורה והסתות לאי ציות לדרכה של תורה, כאשר השומרים שעולם הכוללים נמסר לידם כדי שלא יבטלו שם תורה בקשו להגדיל תורה ולהאדירה ללא הפרעות, כל הקוים האדומים נחצו! כל רשתות הבטחון נקרעו. כל המגדלים נפרצו. השמנים הכי טהורים שנשמרו כבבת עין, נטמאו. הלשנות! ועל המעשה הנפשע הזה לא נשמע כל גינוי".
"אבל המדרון התברר, תלול הרבה יותר וחלקלק, והתהום עמוקה. עוד בטרם הספיק חבר המועצה משה שלום מלאכי להכנס לתפקידו בעיריית בני ברק מטעם רשימת המרד בגדולי ישראל, הוא מיהר לשגר "בקשה בהולה" לועדה המחוזית לתכנון ובניה, למבקר המדינה, למנהל אגף הביקורת ברשויות המקומיות, לממונה על המחוז ועוד. הנ"ל פנה לרשויות "בענין דחוף ובהול של נסיון הועדה לתכנון ובניה לאשר בנייה שערורייתית". מהי הבניה השערורייתית על פי המסמכים המצורפים? "לבנות בניין לישיבה, בית מדרש ופנימיה" של ישיבת "ארחות תורה" המעטירה. כל זאת, למרות שמדובר בהליך חוקי ותקין ואי אפשר להשתחרר מההרגשה שהכל נועד רק להחריב, לעקור את הכל".
"האיש והשיטה טרם הספיקו לנשום את האויר הסגור של בנין העיריה והדבר הציבורי הראשון שמטריד אותם זה לפנות לרשויות כדי להתלונן על מבנה של ישיבה מפוארת. מיד עם התחלת כהונתו הוא שלח שן דחפור מהרס כדי להחריב ישיבה. מה שלפיד וסיעתו לא עושה, עושה נציג "פח" השמן הטהור! הדבר נעשה תוך שתיקה חברתית, ומסגיר עד כמה הנגע היווני שלח גרורות, והוא ממשיך לנגח את יסודות היהדות וכל דבר שבקדושה"!
"מה שפעם היה מתקבל כפעולה הנבזית ביותר שיהודי מסוגל לעולל, מה שנחשב כמעשה של איש נבל ונאלח שהיה מביא לתגובה קהילתית נוקבת - לפי חוקי התורה ולפי הנהגתם של בני תורה, עובר היום לסדר היום, כי כבר צננו את היורה. כי אשמים אנחנו על ששתקנו כשהכל התחיל, כאשר קבוצת המורדים פרצה את חומות מגדלי. אוי מה היה לנו.
התעוזה הנוראה נטולת החשש שיקום מאן דהו ויעליל גם עליהם עלילות שווא, מזכירה את יאנקעל שרגא ששכב על ערש דווי. הוא קרא לבנו ואמר: "בני, אני רוצה לגלות לך ממה התפרנסתי. הייתי ה'מויסער' של העיירה. מזה פירנסתי גם אותך, ורצוני שתמשיך את ה'ביזנס': שמואל זנוויל בנה חדר בלא אישור מאחורי ביתו, לישראל חיים יש משחטה בקצה העיירה והמושל אינו יודע, ושמעון דוד מתקין בחצר ביתו פרסות סוסים וזה כסף שחור". הבן הופתע: "אבא, אבל גם לך יש עסק לא רשום לתיווך בקר ושדה חיטה סמוי מהעין. אינך חושש"?! האבא לחץ את יד בנו וחייך בשארית כוחותיו: "שוטה, אבל הם לא מויסרים"!!!
"לא מויסרים, אבל משהו חייב להעשות! יוונים נקבצו עלי, והיהדות הנאמנה חייבת לסגור את הפרצות ולסתום את חומותיה, לבל יבואו בהן מתיוונים מהסוג החדש והמסוכן. אי אפשר להשתחרר מההרגשה הנוראה, שהקורות אותנו אינם אלא תגמול רחוק של יוון ההיא, על נצחונם הבלתי נשכח של המכבים. היהדות הנאמנה, כולה, ללא הבדלי חוג, תדביר את התופעות האלה. אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה! עלינו להגביה את החיץ. יש הכרח להגדיל את מידות המשוכה. פך השמן שלנו חייב להשאר טהור. מי לד' אלינו. אגב, בגלל נסיבות הימים והנפשות הפועלות, גם המאמר הזה עבר יעוץ משפטי צמוד".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.