על רקע סאגת הבחירות הסוערות לכס הרבנות הראשית המסרבת לשקוע, ומייצרת מידי יום כותרות וחשיפות רעשניים וכבר הגיע לשיאים ולמימדים שכבר מזמן עברו את הגבול והטעם הטוב, דילים נרקמו ונחתמו ושוב הופרו בזה אחר זה, הכפשות וניבורים בגנזי אמירות וביטוים או פסיקות של כל מועמד בתורו בכדי להדביק רבב ופגם במועמדות היריב, חשבונות ושיקולים אישים ונקמניים וגם משפחתיים ע'י היריבים לפלס את דרכו של מועמד פלוני רק בגלל שהתומכים בו סיכלו את מועמדותו של אלמוני, וכך נכנסה לה כל המערכת לסחרור מטורף כך שאדם מן הישוב כבר אינו מסוגל להחזיק ראש מי נגד מי מרוב עירוב אינטרסים ואימוציות אישיות ובזויות מן הדיוטא התחתונה ביותר, ומי מדבר מהעבודה הרבה שהונחה על שולחנו של היועץ המשפטי עד שליצני הדור הציעו שעל התקן שנרוויח ע'י איחוד הרב הראשי המשותף לאשכנזים ולספרדים כפי שהציע השר בנט ננצל להציב עוד יועץ משפטי אולי כך יוכלו לגבור על החומר הרב הזולג ומודלף לשולחנם ע'י המחנות למינהם
וכעת אחרי הדם הרב והעכור שלא חדל מלזרום זכינו סוף כל סוף להגיע להישורת האחרונה כשזמן הגשת המועמדות חלף, ומעט המועמדים יחידי הסגולה שהצליחו לצלוח את כל המהמורות ולשרוד עד גמר המירוץ (לרובם אגב ישנם תיקים פתוחים ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה של היועץ או הבג'ץ) נושמים לרווחה, זה הזמן שלנו להרגע קצת לנשום עמוקות ולנסות לחשוב בהגיון ובצלילות ובאובקטיבות, האם כל זה שווה לנו, האם המטרה אכן מקדשת את האמצעים, האם ישנו תועלת והישגים בשליטה החרדית ברבנות
ובכן לדעתי העניה האינטרס החרדי האמיתי הייתה אמורה להיות שנפסיד במירוץ המכוער הזה, ולא, לא בגלל שההיסטוריה ומנהיגיה החרדית החרימו והתנגדו בכל תוקף לאיזשהו חיבור ושיתוף פעולה עם הרבנות לדורתיה, ואפ' קבעו יום צום ואבל ביום הקמת הרבנות, וגם לא מהעובדה הגלויה כיום לכל שהרבנות הנוכחית אינה אלא מכונת אשראי לג'ובים למקורבים ולבני משפחותיהם ללא שום אידיאולוגיה או ערכים, אלא מהסיבה הפשוטה נטו כי זה מה שיעשה טוב לעולם התורה ורק הפסד שלנו החרדים יוכל אולי להציל במקצת את עקרונות הדת לעם, וכוונתי, שגם באם נתעלם מהאמור לעיל ונבוא בגישה שכאילו הכל תקין וכולם מתכוונים רק לשם שמים, הרי זה לא סוד שנושא הדת במדינה תופסת לאחרונה תאוצה בשיח הפנים ישראלי והיא כיום נתונה בראש מעייניו של העם ומנהיגיו הוא טעון ונפיץ והוא גם הגורם העקרי לשסע ולקרע בין החרדים לחופשיים, רוב העם קצה נפשו מהלך הרוח והפעילות המסורבלת והמושחתת של הרבנות, כך שלפי הסקרים האחרונים 67 אחוז מהישראלים מקיימים באדיקות את מאמרם 'ושנא את הרבנות'  וחפצים שמוסד הרבנות תעבור מן העולם, ודוקא בשל כך כעת הזמן שלנו להרכין את הראש עד שהגל העכור תעבור ותתמוסס וחלילה לנו באם אנחנו נעמוד בחזית וכל האש והאחריות תכוון עלינו, ודי אם נקח לדוגמא את המאורעות שעברנו זה עתה במישור הפוליטי רק לפני זמן קצר היינו אנו החרדים שורש כל הרע במדינה ואנו היינו אשמים בגירעון הכלכלי ולכל שאר הצרות במדינה, ולפתע רק הורחקנו משולחן איזבל הממשלתית והפכחון והשפיות חזרה למחוזות העם ולפתע נפתחו עיניהם שלא בכל אשמים החרדים
נשאר לנו רק לתאר ולדמיין לעצמנו מה יקרה ביום שלמחרת הבחירות באם המועמדים החרדים ינצחו והתקוות הליברליות של העם שמזדקק לשירותי הרבנות וההבטחות להסרת הביוקרטיה והשחיתות תתנפץ על קרקע מציאות הקומבינות והדילים, ושהמהפכה הכה מיוחלת נשמטה מבין ידיהם, העליהום וזעקות השבר על המשך שליטת המיעוט על הרוב הדומם תעבור מהר מאד לקוים ולשינוים מעשיים עד לכדי מימוש ההבטחות שלפני הבחירות של הפרדת הדת מהמדינה כליל ,ודי בתרחיש של כפיית הרופרמות-או הנגשות כפי שהם אוהבים לכנותו-של בנט את בן דהן דרך אלעזר שטרן שינוים הלכתיים מפליגים ומרחיקי לכת שלא תתאפשר שאישיות חרדית תחתום עליה אי פעם, ומאידך באם נפסיד, נכון זה לא יהיה נחמד וסימפטי כלל לדרעי ששוב יוכח שהוא כבר לא הגור אריה של שנות התשעים, וגם לא יהיה קל לצפות בחגיגות הנצחון של יריבנו המרים מהציונת הדתית, אך בעת קשה וגורלית זו לכל האינטרסים של הציבור החרדי רק הרכנת הראש והכנעה תציל אותנו ואת האינטרסים של הרבנות והדת, כי הצד המנצח יוכל לנופף בשינוי הקוסמטי והחיצוני ואנו נשחרר אנחת רווחה מאי שינוי מערכתי פנימי ושורשי, כי המנצחים יתחייבו בנדיבות של אחוות מנצחים ולא יוכלו להרחיק לכת של שינוי סדרי עולם, ואנו אכן לא נזכה בג'ובים המיוחלים, ובתחושה רגעית של נצחון אך נהיה בעמדת שומרי הסף החיצונים שצריכים לספק ולהוכיח לנו שאין לנו ממה לחשוש ומה שהיה הוא שיהיה ורק כך נוכל לשמור על ממסד הרבנות ומטרותיו שלפחות תשאר במתכונתה הנוכחית ולא תדרדר יותר
וכמובן שכל האמור אינה אלא חשיבה והבעת דעה אישית ולא למעשה-שהוא מסורה לרבנים ולמורי דרכנו