רגעי השבוע - ויקהל-פקודי-החודש, חזק ומברכים חודש ניסן
המהפכה בשירות הבנקים / הפתרון הנפלא לביטול המועקה השבועית / הלימוד במשניות שהביא שמחה בשולשה בתים מישראל / הנה מה טוב ומה נעים - שני אחים שיוצאים יחד לשתי ערים שונות
א. הדרך של הבנק
הוצרכתי בראשית השבוע להגיע אישית אל הבנק. אומנם רוב רובה של הפעילות הבנקאית היא כיום דיגיטאלית, אך לשם צורך זיהוי לשליחת וקבלת קוד כניסה לחשבון באמצעות השירות המקוון, התבקשתי להופיע פיזית במקום, ולהציג תעודה מזהה מול פקיד.
סידור מסמכים וחשבונות בכלל ובנקים בפרט, מצטייר על פי רוב כמקום שגוזל זמן רב ובירוקרטיה מורכבת. אומנם כבר התרגלנו פה במוסקבה, לשירות מהיר ואדיב ברשויות העירייה המעניקות גישה משעות הבוקר עד הערב, בידי צוות מתחלף ומסביר פנים. לפני כחודש הסתיים תוקף רישיון הנהיגה שלי. הזמנתי תור מראש לסדרת בדיקות רפואיות נצרכות על פי החוק, שנמשכו כחצי שעה בלבד, חתמתי על כמה מסמכים, ושבועיים אחר כך, ללא המתנה בתור, כבר קיבלתי לידי את התעודה החדשה.
גישה נוחה ושקופה כל-כך כלפי האזרח, הלוואי ותהיה כך בעוד מקומות בעולם. אך ההפתעה הגדולה הייתה בבנק.
אין יותר דלפקים. אין פקידים חמורי סבר. אין הרגשה שעושים לך טובה כשעונים לך. אולם גדול עם שולחנות עגולים קטנים, תחושה של בית קפה מודרני קידם את פניי. קיבלתי מספר לפי הנושא עליו הצבעתי במסך הדיגיטאלי, והוזמנתי תוך מספר דקות לאחד השולחנות.
על השולחן מוצג מספר בולט וניצב עליו רק מחשב נייד. הפקיד מקדם אותך בחיוך ומזמינך לשבת לצדו. אין תיקים והררי ניירות. הכל אדיב, מהיר וגישה נעימה.
העולם מתקדם לטובה כל הזמן. כאן בבנק יודעים לקחת את הטכנולוגיה הנכונה, ולשלבה עם גישה חיובית למען כל לקוח באשר הוא. אדם בעל חשבון בהיקף קטן או אשה מבוגרת שהגיעה לברר את גודל הפנסיה, איש עסקים או מנהל שעומד בראש עמותה. כל אחד מקבל שירות דומה.
ביציאתי הרהרתי לעצמי, ש'אם חכמה בגויים תאמין', הרי שעלי ללמוד ממה שראיתי איך לשנות לטובה כל דבר שמתעסקים בו, במיוחד בצרכי ציבור וגם בבית בחינוך הילדים. וכדברי שלמה המלך 'חנוך לנער על פי דרכו'. הדרכים של הילדים משתנות כל הזמן. כהורים אנו חייבים להיות יותר אישיים, פחות רשמיים, ואז אפשר להיות ברורים יותר ולהשיג את המטרות הנעלות והחשובות באמת לחיים.
ב. סגולה בדוקה
כיוון ששמחתי מאוד על הבשורות הטובות ששמעתי אתמול, ובמיוחד הסגולה שנעשתה בעבור זה, אמרתי בלבי לקיים את הפסוק 'אל תמנע טוב מבעליו', ומי ייתן והזקוק לישועה דומה ישמע, יפעל כך, ובע"ה יזכה גם הוא לכך.
בזה אחר זה שמעתי אותם. הודעה כפולה על שמחה רבה שהגיעה ב"ה אצל שני קרובי משפחה שלנו בארץ הקודש: ילדיהם בני ה-26 השתדכו השבוע עם שידוכים הגונים, משמחי לב את ההורים והילדים גם יחד. ולרגל שמחות אלו אליהן ציפו כל בני המשפחה, הרמתי טלפון די לברך את האבות והבנים בברכת מזל טוב נרגשת.
השני שבהם הוסיף מעצמו וסיפר: "ראה משהו פלאי. אנו שלושה משתתפים בשיעור היומי בלימוד משניות, וזכינו בימים אלו לשדך את הילדים שלנו, כולם בגיל 26"...
חזרתי לשיחה נוספת אל הראשון, ולאחר איחולי ברכה בפעם השנייה, שאלתי אותו על הסגולה שעשה, וכה סיפר לי: "בעבר היה אצלנו בבית הכנסת 'היכל פנחס' שיעור במשניות, בהפסקה שיש בין תפילת מנחה לערבית, אך לאחר מעבר מגורים של מוסר השיעור, נפסק הדבר. לפני כשלוש שנים חשבתי לעצמי שהזמן נשרף סתם. חבל על עשרים הדקות של בטלה בציבור, וחידשתי את שיעור המשניות. בכל יום מתיישבים לאחר תפילת מנחה ולומדים מספר משניות. אין לי הסבר, אבל אכן, מתוך השיעור לי ולעוד שניים היו ילדים שהמתינו מספר שנים לזיווג, והנה, שלשתם, בגיל 26 השתדכו בזה אחר זה".
חשבתי להסביר זאת על פי המדרש האומר: "אין כל הגלויות הללו מתכנסות אלא בזכות לימוד משניות". נמצא, שאי אפשר להיפטר מהגלות אלא בזכות לימוד משניות.
אודות הגאולה העתידה הרי אמרו רז"ל: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", ופירש רש"י דקאי על אוצר הנשמות ששמו 'גוף'.
אומר על כך הרבי: "על פי זה מובן שכאשר נולד ילד יהודי - הרי זו לא רק שמחה פרטית אצל ההורים, המשפחה, הסביבה, או אפילו כלל ישראל בדור זה, אלא זוהי שמחה עבור כל סדר ההשתלשלות וכל העניינים שבמשך כל הדורות. כי מכיוון שעניין זה ("יכלו כל נשמות שבגוף") מביא את הגאולה העתידה, הרי זו שמחה עבור כל עניני ההשתלשלות הצמאים לביאת המשיח, שזוהי תכליתם".
יוצא איפה, שבכדי להגיע להבאת כל הנשמות, צריכים להקים בתים נוספים בישראל, ואם כן, לימוד המשניות היא הסגולה הגדולה לכך!
ראיתי שבספר 'מתוק מדבש' מובא בשם הגר"א, שמי שלומד משניות, יש לו את הכוח להפוך מידת הדין למידת הרחמים. וזה הפירוש אעשה 'לו' עזר כנגדו, נגד יצר הרע, זה לימוד משניות 'ל"ו' היינו לימוד ו' סדרי משנה.
ג. גשר של קדושה וגאולה
"מוצאי שבת הוא זמן מרומם ורב-משמעות. הוא מהווה את קו התפר שבין שבת קודש - זמן "עליית העולמות" שבו ה"נשמה היתרה" מאירה את נפש האדם ומעניקה לו עוז ותעצומות - לבין ששת ימי המעשה, השואבים את חיותם, אורם ושמחתם מקדושת השבת".
במלים אלו נפתחת ההקדמה ל"סדר מוצאי שבת קודש" - קובץ מפורט של תפילות, הלכות ומנהגים למוצאי שבת, המתפרסם לראשונה ברוסית, אותו ערכתי לפני מספר חודשים לקראת אירוע "המלוה מלכה השנתי" לטובת הגמ"ח המרכזי "קרן חי' מושקא", שנערך לפני שבועיים, והיות והשנה זה נערך בפעם העשרים וחמש, חיפשתי לבטא זאת באמצעות מזכרת לכל משתתף.
ואכן בס"ד עלה בידי להכין הפתעה מיוחדת שציפתה למשתתפים, שקיבלו עם יציאתם בסיום הערב החגיגי מארז מיוחד ומקורי לכבוד מוצאי שבת קודש, מעוצב באופן נפלא, וכולל בו: מגש, גביע, פמוט עם נר הבדלה, צנצנת בשמים, שתי כוסות לקיום 'חמין במוצאי שבת מלוגמא', שני פמוטים להדלקת נרות לכבוד מוצאי שבת, קופת צדקה, וספרון בלשה"ק וברוסית שנכתב ונערך במיוחד ובו הדרכה מופרטת עם התפילות, ההלכות וההנהגות למוצאי שבת.
לפני שנים רבות, בכל מוצאי שבת הייתי מרגיש מועקה בלתי ניתנת לתיאור. יום אחד נערכה התוועדות חסידית בבית הכנסת כאן, עם אורח מסוים ומפורסם שהגיע מארץ ישראל. הרב הראשי הרב לאזאר דיבר אז רבות על נושא חשיבות סעודת מלוה מלכה בכל מוצאי שבת, ותבע מאותו אורח שיקבל זאת על עצמו. איני יודע מה עם אותו אחד, אבל עליי פעלו ב"ה הדברים, ומאז אותה שבת, מקפיד אני בכל הכוח ובכל מצב, ליטול ידיים לסעודה, ובסיוע זוגתי שתחי', הסעודה היא כמופיע בהלכה, שצריכה להיות בכלים נאים ומאכלים משובחים - ומאז, תחושתי בכל מוצאי שבת קודש, נפלאה ומרוממת היא.
וחזרה לדברי ההקדמה שכתבתי בקובץ הנ"ל, דברים חשובים לכלל ולפרט: "בניגוד לתפיסה מוטעית, מוצאי שבת אינו זמן של עצבות וקדרות; אדרבה, זהו זמן שמזוהה עם דוד המלך והגאולה השלימה. לכן, אנו עדיין לובשים בגדי שבת, עורכים סעודה חגיגית שכל מהותה היא "ליווי המלכה מתוך שמחה", ומשתדלים בכל כוחנו להכניס את קדושת ושמחת השבת אל ימי החול הממשמשים ובאים.
מוצאי שבת, מימים ימימה, הוא הזמן בו חסידים מתאספים לסעודת מלוה מלכה - "סעודתא דדוד מלכא משיחא". סביב השולחן משוחחים על צדיקים, הנהגותיהם הקדושות וסיפורי המופתים שחוללו. במיוחד מזכירים את סיפוריו של אור שבעת הימים, מרן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שגילוי אורו בעולם מתקשר ישירות לגילוי אור הגאולה העתידה, במהרה בימינו.
מוצאי שבת, כגשר המחבר בין הקודש לחול, זכה לכתרים רבים ונוסך אווירה נפלאה ומרוממת משנים קדמוניות. ומשכך, מתוך הכרה בחשיבות זמן נפלא ונאצל זה, נערך קובץ מיוחד זה עם כל ענייני מוצאי שבת: הן ההיבטים ההלכתיים והמנהגיים, והן העניינים ההגותיים והחסידיים הנוהגים בו.
מגלגלים זכות ליום זכאי. הוצאה זו יפה במיוחד למוצאי שבת, שכן זהו זמן שבו רבותינו נשיאינו נהגו להוסיף במיוחד במידת החסד והצדקה. ראיה לדבר: רבותינו נשיאינו מעולם לא הוציאו מעות מכיסם לצרכים אישיים במוצאי שבת, מחמת עניין פנימי עמוק. אולם, לצדקה ולמעשי חסד, אדרבה, היו מוסיפים ומוזילים מעות דווקא במוצאי שבת, באומרם שזהו זמן המיועד ל"הוספה" בעשיית טוב ונתינת צדקה.
ועל אחת כמה וכמה עתה, עת אנו זוכים להסב במסיבה של מצווה, לציון עשרים-וחמש שנה לייסוד קופת הגמ"ח הגדולה של מדינות חבר העמים "קרן חי' מושקא". מפעל חסד זה, שבמרוצת שנות קיומו חולל גדולות ונצורות, הביא אור ושמחה לאינספור משפחות בישראל, לאורו של מורה דרכנו, הרב הראשי הגאון החסיד רבי בערל לאזאר שליט"א, שעל-שם ולזכות בתו היקרה - להבחל"ח - הוקמה ונוסדה קופה מיוחדת זו.
יהי רצון שזכות הצדקה תגן בעד כל הנאספים והתומכים, ונזכה שהצדקה הגדולה תקרב את הגאולה האמיתית והשלמה, ותיכף ומיד נשמע ונתבשר בבואו של המבשר על בניין בית המקדש האמיתית והשלמה, ומלכנו בראשנו בב"א".
ולתמונת השבוע שלי: אחים גם יחד
כל אחד מהם בנפרד, שיתף אותי לאחר חג הפורים בהצלחה שהייתה לו ב'מקום החדש'; עם תמונות ומספרים על משתתפים שהיו באירועים שעשו. העליתי זאת לפרסום בפלטפורמות השונות, אך הם נבלעו בשטף הרב של הדיווחים על אירועי החג.
'יש כאן סיפור חזק' חשבתי לעצמי, ובשילוב ההבנה הפשוטה, שכמו כל זוג היוצא לשליחות במקום חדש ובלתי מוכר - גם להם מטבע הדברים זה לא קל, ואם יש משהו שאפשר לתמוך ולשמח - הרי חובה לעשות זאת, במיוחד פה, מקרה כמעט יוצא דופן - על אחת כמה וכמה. שני אחים, הנשואים לבנות ממשפחות הקהילה במוסקבה, יוצאים במקביל לכהן ברבנות בשתי ערים שונות כאן ברוסיה, זה אכן סיפור מיוחד!
ביום רביעי, הוזמנו האחים הרב גרשון צבי והרב מנחם מענדל למשפחת פלדמן ונשותיהם, אל לשכתו של הרב הראשי הרב לאזאר, שהוא זה שמינה אותם לתפקידם החדש, ובכוחו כשליח הראשי של רוסיה, ו'שליח עושה שליח' - הוא משלחם לפעול בשליחות. את האח הגדול לעיר פנזה, ואת השני לעיר אובניבסק.
העיר 'פנזה' נמצאת דרומית-מזרחית למוסקבה הבירה, באזור נהר הוולגה; והעיר 'אובנינסק' נמצאת במחוז קלוגה, על גדות נהר פרטובה, דרומית-מערבית למוסקבה.
את המינוי קבע ובחר הרב שליט"א, לאחר פניות שונות שהגיעו מצד הקהילות בהן מתקיימת פעילות יהודית, והורגש הצורך למנות רבנים קבועים שיתגוררו במקום וישרתו נאמנה את בני הקהילה, כמו בעשרות רבות של ערים גדולות וחשובות ברחבי המדינה. וכעת, לקראת יציאת שני הרבנים החדשים אל ערי רבנותם, עלו ובאו אל לשכתו כדי לקבל הדרכה ולהתברך להצלחה בעבודת הקודש.
האחים שהוסמכו לרבנות, גרים במוסקבה מאז נישואיהם למשפחות שלוחים במוסקבה, ופעלו כמגידי שיעורים בישיבות הקיימות בה. נשותיהם התפרנסו ויכולים היו לשבת בשלווה כאן בעיר הבירה, המלאה סופרים וספרים, מוסדות חינוך מסודרים ואוכל כשר בשפע - אך הם בחרו אחרת. שני אברכים רציניים ומוכשרים, מוותרים על התענוגות והנוחות, והכל בכדי להעניק מעצמם לאלו שזקוקים, וגם לאלו שעדיין לא יודעים שחסר להם משהו. כעת זוכים האחים היקרים להצטרף ללגיונו של מלך ולצאת לפעול בערים אלו, לתקן עולם במלכותו יתברך.
עמדתי בצד, מביט אל עיני האבות שישבו גם הם סביב השולחן המהגוני הגדול בלשכת הרב הראשי. וכמו כל אבא, גם הם רצו את הבנות והחתנים, הנכדים והנכדות - קרובים אליהם, לרוות את הנחת במרחק נגיעה. וכעת הם יושבים פה מסביב, תומכים ומלאים שמחה על הזכות.
זה לא קל להורים. דרך ארוכה מצפה להם, לעמוד בעורף ולתמוך ללא הרף בתחילת דרכם של הילדים בחזית. בעצה ובהכוונה, בעידוד ובתמיכה, לסדר חבילות ולשגר מזון, לנסוע לבקר כשמתאפשר ולארח ביד רחבה כשבאים. יש השקעה ומחיר רב לנחת.
אך בטוחני, כי שני חותניהם המאושרים והנרגשים, השליח הרב משה רוכלין ר"מ ומרצה במכון חמ"ש, והשליח הרב ישראל פלדרשוב, מפקח כשרות ברבנות הראשית של רוסיה - יעשו זאת בע"ה בהצלחה רבה ובמסירות גדולה.
לאחר אמירת 'לחיים', העניק הרב שליט"א למשפחות הרבנים מגש מפואר לחלות לכבוד שבת קודש, אותו ייקחו בנסיעתם הקרובה לערים החדשות, בהן כבר החלו את פעילותם בחנוכה ואף בפורים השתא, וכעת נערכים בשיא המרץ להכנת סדרי פסח ציבוריים, שיעורים והפצת מצות לכלל יהודי הערים האלו.
גוט שבת וחודש טוב ומבורך!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.