מנדלבליט בא מהציונות הדתית ועבד צמוד לנתניהו כמזכיר הממשלה. הוא לא האמין בתיקי נתניהו. אבל שי ניצן "החזיק אותו בגרון" והשאיר את תיק הרפז פתוח לאורך כל התקופה. זהו מנגנון השליטה. כולנו כבר מבינים כיצד פועל הדיפ סטייט בפרקליטות.
מנדלבליט אמר שאינו מגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן בעבירת הפרת אמונים בלבד, אלא רק אם יש שוחד. שי ניצן דרש שלושה אישומי שוחד, ומנדלבליט הוריד לאחד. שופטי המחוזי הציעו להוריד את אישום השוחד היחיד שנותר. ההר הוליד עכבר.
החוקרים במשטרה, ולמיטב הבנתי גם שי ניצן, תמרנו אותו. הם הניעו מסע חקירות חסר תקדים נגד ראש הממשלה. לא התחשבו בהנחיה של מנדלבליט שלא לפתוח בחקירה על סיגרים ושמפניות מלפני עשור, והתעלמו מהדרישה שבחוק יסוד הממשלה לאישור מראש של היועמ"ש לסוג כזה של חקירה. אתם מבינים: המאפיה הזו טוענת שהיא נלחמת למען "שלטון החוק"...
כמות הפגמים בהליך החקירה של ראש הממשלה נתניהו מלמדת על כשל חמור. אבל במקום לשאת באחריות, שי ניצן מונה לתפקיד בספרייה הלאומית, במימון ציבורי. כך פועלת האליטה: יד רוחצת יד, ג'וב תמורת נאמנות מערכתית.
כולם מדברים על מנדלבליט. גם הוא נושא באחריות על כך שלא עמד מול המערכת. אך הדמות המרכזית והכוחנית בפרשה היא זו של שי ניצן. הוא כיהן כראש המאפיה של הדיפ סטייט במשך שנים רבות.
לאחר שהדיפ סטייט יפורק, היועמ"ש הבא יעמיד לדין את שי ניצן, כך שישב בכלא עד סוף ימיו בגין הפשע החמור שהוא חולל כנגד הדמוקרטיה הישראלית.
פרופ׳ משה כהן אליה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.