מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ערב שבת קודש פר' יתרו תשפ"ו.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
השבוע שיניתי 2 כללים קבועים בראשית הגליון.
הראשון: בדרך כלל אני כותב בגליון רק מה שנתחדש לי, או שמישהו חידש ויש לי מה להוסיף עליו, או אם נתחדש ע"י מאן דהו שאינו מודפס בספר וזה תואם את הסגנון שלי.
שנית: אני משתדל לסדר את הווארטים לפי הסדר שהם כתובים בפסוקים בתורה.
השבוע שיניתי את שניהם: כי שמעתי ווארט נפלא בשם הבאבובער רבי שלמה זצ"ל, ווארט חינוכי ממדריגה ראשונה, על הפסוק האחרון בפרשה: 'ולא תעלה במעלות על מזבחי' ולדעתי, חשוב שזה יישמע השבת בכל 'שבת טיש' בבתי ישראל, ולכן שיניתי את 2 הכללים, גם ווארט שלא חידשתי וגם מסוף הפרשה לראשית הגליון.
גם אם כל שבוע אתם קוראים רק את המאמר, כדאי לכם השבוע להציץ לראשית הגליון, אשמח אם גם תדפיסו ותפיצו.
וכעת למנה העיקרית:
לא התייחסתי בשבועות האחרונים לענין הבחור שנדרס למוות בידי נהג אוטובוס בהפגנה בענין הגיוס, אבל חשוב לי להביע את דעתי בעניין, למרות שכבר כתבתי על עצם הנושא של חסימת כבישים בעבר ודעתי ידועה.
חשבתם פעם מי היה הראשון שחסם כביש? לית מילתא דלא רמיזי באורייתא, בתורה מסופר על האתון של בלעם שחסם לו את הכביש ולא יכל להמשיך בדרכו.
ומה בלעם הגיב על החסימה? 'לו יש חרב בידי, כי עתה הרגתיך', מכאן למדתי שלחסום כביש יכול להיות מסוכן עד לרצח ומי שחוסם כביש הוא חמור / אתון, ולשון נופל על לשון, אתון מביא אסון.
אבל למעשה, הלא מדובר באנשים שעל פניו אמורים לנהוג על פי תורה, ובתורה הזו כתוב: 'מה דעלך שנאוי, לחברך לא תעביד', אף אחד לא רוצה להיתקע בדרכים, זה הסיוט של כל בן אדם, שישבשו לו את מהלך החיים, ומי כבר מדבר על חולים ואימהות, שילדים מחכים להם בבית, ושמחות שמושבתות בגלל חוסר אפשרות לאורחים להגיע. ואם אינך רוצה שיעשו זאת לך, למה אתה עושה זאת לחברך?, ולא לחבר אחד כי אם לרבים שהם חפים מפשע ונחסמים על לא עוול בכפם. ועל זה אמר לו הלל: זוהי כל התורה כולה על רגל אחת, ומקורו מרבי עקיבא שאמר: ואהבת לרעך כמוך, זהו כלל גדול בתורה.
ראיתי מישהו שכתב בציניות: 'בחור ישיבה נעצר בגלל שלמד תורה, שוחרר בעקבות חוסר הוכחות', הסיבה שבן תורה פטור מצבא זה, כי הוא נזר הבריאה ולקבל את התואר הזה יש תג מחיר, יש קוד התנהגות ועל פי המראות בהפגנות זה לא ממש המצב.
מכל מלמדי השכלתי, גם אם אינו שייך למחננו. יש לאחרונה כוכב עולה בשם 'מרדכי דוד' שנטל על עצמו את המשימה לחסום רכבים של קפלניסטים ומקיים את הציווי 'כאשר עשה, כן ייעשה', אך הוא אינו נוהג כמוהם, הם חסמו את איילון ולא חסו על נער וזקן, חולה או רופא, אמבולנס או חירום. הוא עובד עם חשבון, בוחר את קרבנותיו בפינצטה, 'מי שחסם ייחסם'.
בני תורה יקרים, אל תתנהגו כקפלניסטים, אם הקב"ה רוצה לחסום כביש לטובת עם ישראל, יש לו דרכים משלו כפי שמפורש בתורה, 'מלאך ה' וחרבו שלופה בידו' הגיע אל מול האתון והוא לא יכול היה לזוז.
או למצער, לנהוג כמרדכי דוד, לחסום את היועמשי"ת והפצרי"ת וכל שופט בבית משפט העליון וכו' שהם האשמים היחידים במצב.
נ.ב. מדוע דוקא יתרו שמע ובא? איך רואים דוגמא כזאת בימינו?
וכל העם רואים את הקולות, מה הקשר לזה בין מהירות הקול למהירות האור?
ויתייצבו בתחתית ההר, 'תחתית' 3 פעמים ת', ו'ח"י' ביניהם, מה זה קשור למתן תורה?
'אנכי ה' אלקיך' נאמר על ידינו כל יום בתפילת הודו, אך מסתיים ב'הרחב פיך ואמלאהו', למלאות במה?
כמה מצוות יש בעשרת הדברות ואיך זה מרומז בסיומה?
בברכת שבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.