האם הישיבות אוניברסיטאות או שיש להן תפקיד מחנך ומעצב את בנין העתיד של האדם?

במשך של עשרות שנים השקיעו החרדים מאמצים רבים שלא להחדיר את הרוח והתרבות החילונית לרחוב החרדי, התרחקו מהם בכל תחום, עד כדי שבשנים הראשונות של המדינה בזמן שכותב שורות אלו היה ילד, לשחק בכדור היה איסור מוחלט מחשש שזה יקרב ל'כדורגל' משחק ספורט שמקורו בגויים, סגנון החיים היה כזה, שמה שאצל החפשים (היום קוראים להם חילונים) מותר וטוב, אצלנו החרדים אסור ורע, החרדים ישבו באופוזיציה רק מפני שהתרחקנו עד כמה שאפשר מן החילונים. ישבנו יחד בכנסת, אבל לא בקואליציה ולא באופוזיציה, היינו מחוץ למשחק הפוליטי. קנו את הקולות שלנו ושילמו עליהם, אבל הכל ידעו כי שומרים על 'התבדלות' שהיא היסוד החרדי, לא רק כאשר עוסקים בציונות לאומיות וחילוניות, גם בתוככי העולם החרדי מתבדלים זה מזה, ומי שילמד היסטוריה יבין שהחרדים התבדלו והתרחקו עד כדי שהפכו לעולמות בפני עצמן, ולא רק מפני שהייתה תחרות על גודל קהילות וגרירת חסידים זה לצד זה, ליטאי לא צירף חסיד למנין מפני שהוא התבדל מן החסיד

במשך המאתיים שנים האחרונות קמו הרבה ישיבות, הראשון להקים ישיבה ליטאית היה רבי חיים מוולוזין זצ''ל, ולאחר שנסגרה הישיבה קמו הרבה ישיבות שכל אחת מהן הלכה בדרך אחרת ושונה זו מזו, וכל בחור שביקש ללמוד בישיבה בחר לעצמו את הדרך. בישיבה זו השקיעו במוסר ובשבירת המידות של האדם, והאחרת בלימוד, ישיבה זו השקיעה  בעמקות, האחרת בלמדנות, היו אלו סגנוני ישיבות שבנו גדולי תורה שעיצבו דרכים משלהם. זה בעבודת המוסר ובשבירת המידות, והאחר ב'גדלות האדם', והיו גם אחרים שעיצבו ולמעשה שינו את כל העולם הליטאי במאה האחרונה והם החזון איש ורבה של בריסק שכל אחד מהם היה עולם אחר וראו את הדברים בדרך משלהם

גם החסידים למרות שרשמית מדובר היה ב'חסידויות', הקימו ישיבות שמטרתם הייתה לחנך את הצעירים לחסידות, שם השקיעו בלימוד הנגלה אבל הרבה מאוד בלימוד החסידות. בארץ, הליטאים הקדימו את החסידים קצת, ולכן הצליחו לגרוף הרבה תלמידים מבתי החסידים שלמדו בישיבות ליטאיות, אבל החסידים קלטו מה שקורה ומיהרו להקים את הישיבות שלהם, והיום יש לנו הרבה מאוד ישיבות שכל אחת אמורה הייתה להיות עולם משלו, אבל היו כמה מהם שהתמודדו עם בעיה קשה, של אי יכולת למנוע שיבוש דרכם השקפתם ומבנם התרבותי וחינוכי, ודוקא מפני שהם הצליחו

בתחילת שנות המדינה מספרם של הספרדים היה גדול אבל מעטים קרובים לחרדים. ישיבת פורת יוסף שהיא ספרדית וותיקה מעולם לא הצליחה למלאות את הישיבה בצורה רצינית, ועד היום הזה היא לא תופסת מקום ראשון בישיבות. היו אז מעטים מן הספרדים שלמדו בישיבות. במשך השנים קם דור של ספרדים שרצו שהילדים שלהם יהיו 'בני תורה' והם עשו הכל לשלוח את הילדים שלהם לישיבות הליטאיות, וכאן התחיל החורבן הגדול של הישיבות. בעוד שעד אז הישיבות היו 'ישיבות', חדרו לתוכם מי שהביאו עימם את המבנה החילוני חיצוני שהכירו מתחילת חייהם, כאילו שהישיבה היא מגבילה לאוניברסיטה. ברור היה להם כי בישיבה לומדים גמרא ולא מטימטיקה או אלגברה ודומיהם, אבל האמינו כי מדובר במגבילים, אלא באוניברסיטאות לומדים לימודי חול ובישיבות לומדים גמרא, אבל המבנה מגביל זה לזה

ככה החלה מחיקת הצביון הישיבתי, שהרס את תדמיתם. בשנים של הישיבות הללו באירופה ידעת מה כל ישיבה מוכרת, ידעת כי בנובדהוק תצטרך לעבוד על המידות שלך ואילו בסלבודקא הדרך שונה משל נוברדהוק. מאז שהספרדים חדרו לישיבות הליטאיות נמחקו ההבדלים, ותדמית הישיבות הפכה למגביל לאוניברסיטאות, ועד היום הזה נמצא איך שתלמידים מהללים ראש ישיבה ונאבקים למענו כאילו מדובר ברקטור באוניברסיטה, הסטונדטים החילונים מעריצים את הרקטור ואילו הבחור בישיבה מעריץ את הראש ישיבה שלו, לא קלטו כי המציאות של הישיבות שונה לגמרי. תפקיד הישיבה הוא לעצב את האדם לבנות אותו לעתידו הרוחני והגשמי, השנים שלו בישיבה הם מבנה העתיד שלו, מכאן הוא ממריא לחיים של אחרי הישיבה, ואין לזה דבר עם העתיד 'התעודתי', מן הישיבה יוצאים ללא תעודות, מן הישיבה יוצאים בן אדם עם מציאות חיים שתפקידה להמשיך את החיים היהודיים

החורבן הגדול של החמישים השנים האחרונות, שהציבור המכונה 'חרדי' כבר לא קולט ולא מבין את ההבדלים, ורואה בישיבות אוניברסיטאות, רוצים ללמוד עם 'חברים' למרות שהם באים ממקורות אחרים. מגיעים לגיל שכאן מתבדלים ומתנתקים, לא חלילה מפני שמישהו כאן לא בסדר, אלא מפני שלכל אחד מציאות ודרך חיים אחרת

כאשר מנהלים מאבק כפי שניהלו השבוע הספרדים, אין הוכחה טובה מזו שאינם יודעים מה תפקיד הישיבות ומה תפקיד חינוך הבנות, הם החדירו את האוירה החילונית לעולם החרדי ומכלים אותה. חינוך חרדי פירושו חינוך מקורי ושמירה על מורשת האבות, ומשבצים כל ילד וכל ילדה במקום הראוי לו או לה. אין זה ענין של ציונים בתעודה. אם אתה חסיד גור ויש לך את התעודה הכי טובה, האם יקבלו אותך בבעלזא? אתה לא מתאים שם. הספרדים שמקורם לא חרדי לא קולטים זאת ועם המצב הזה אנו מתמודדים

חיים שאולזון