מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
יום חמישי לפרשת כי תשא י"ג אדר תשפ"ה.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
ראשית אברך את כל הקוראים בפורים משולש שמח, שנזכה לברכה המשולשת 'בני חיי מזוני' וכפי שכתבתי בתחילת הגליון שבמילה 'אד"ר' מרומז שלושת הברכות הנ"ל: אד"ר ר"ת אידישע ריינע דורות (בני), אידן דארפן רפואות (חיי), רבבות אלפי דולרים (מזוני).
סיפר לי אברך חשוב, ליטוואק עם כל הדקדוקים, שפעם אחת ביום הפורים קרא באחד העלונים, שהגאון מוילנא זי"ע היה שותה בפורים כדי לקיים את ההלכה של חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע והוא אכן הגיע למצב כזה במלואו, אולם כאשר פנה יום והגיע זמן תפילת ערבית, תפס אותו מורא גדול מפני המלך מלכי המלכים שהוא עומד להתפלל לפניו והתפכח מיינו בבת אחת, עד שהרואים אותו הבינו את דברי חז"ל 'יין קשה פחד מפיגו'.
מספר לי אותו ליטוואק: כאשר קראתי סיפור זה עלה לי מחשבה ליטאית: זה מתאים לסיפורי חסידים, ולבטח מספרים מעשיות כאלו על אדמורי"ם בפורים שחל בי"ד, שכאשר הגיע שעת כניסת השבת קיבלו אותה במורא גדול כיאה לשבת והתפכחו מיינם, אבל על הגר"א מוילנא? מה לו ולסיפורים כאלו?
באותו יום הפורים, לקראת סוף היום הלכתי ברחוב מאה שערים לראות את השמחה בחצרות הקודש, וכאשר עברתי ליד הקלויז של חסידי ברסלב, ראיתי בחורים ואברכים מתגוללים שיכורים על המדרכות ומתנועעים עד דלא ידע ממש.
לפתע ראיתי שיכור אחד בקושי שורך את רגליו ללא יציבות וממשש מסביבו על הקירות לבל יפול ותוך כדי כך מישהו הושיט לו יד וביקש צדקה והשיכור הכניס את ידו לכיסו לנסות לשלוף מטבע למקושש ולא מצא את ארנקו שכנראה היה מלא וגדוש בממון שאסף האיש במשך כל יום הפורים.
ואז הפלא התרחש לנגד עיני, פני האיש לבשו חוורון עז, הפחד שמא אכן איבד את הארנק השתלט עליו ובין רגע הפך לאיש צלול והתחיל למשש בכל כיסיו ולתור סביבו כדי למצא את הארנק, בשום אופן לא היה ניתן להכיר שלפני רגע האיש היה שיכור מוחלט ללא דעה.
באותו רגע התביישתי בעצמי, ראיתי את דברי חז"ל מול עיני 'פחד קשה, יין מפיגו', ואם האיש הפשוט מתפכח בבת אחד בגלל חופן דולרים, על אחת כמה וכמה שהגאון החסיד מוילנא התפכח עבור תפילת מעריב.
סיפר לי אחי, שיש מקובל ידוע בירושלים, איש צדיק וחסיד משכמו ומעלה, שראוהו באחד מימי חודש אדר, ניגש אל דוכן הפיס וממלא טופס לוטו, שאלוהו מה לו וללוטו? ענה הצדיק שליט"א כי איתא בהלכה שמי שיש לו דין עם גוי ידחהו לחודש אדר שאז מזלנו טוב, אין לי שום דין עם גויים הסביר המקובל, לכן וכיון שדברי חז"ל אמת, אני רוכש בחודש אדר טופס לוטו כהשתדלות לפרנסה בזמן שמזלי טוב.
ואם בארץ ישראל הדברים נכונים, הרי בחו"ל עאכו"כ, שהרי בהלכה זה נאמר בענין יהודי מול גוי, ועל כן, כאשר אני ממלא כאן טופס לוטו מהגויים, מסתבר שהסיכויים גבוהים.
וכיון שידעתם מה שכבר כתבתי כאן כי מי שתורם ל'חברה תיקון חצות' 10 דולר לחודש, הרי הוא משתתף ב-12 הגרלות של מליונים בארה"ב, הרי שזו ההזדמנות גם לקיים ע"י כך מנהג 'מחצית השקל' למהדרין, שהרי תיקון חצות מבכה על חורבן ביהמ"ק שהמחצית השקל הוא זכר לו, שיבנה במהרה, וגם תמיכה בת"ח מתנות לאביונים, הלא הם האברכים עורכי התיקון חצות.
אצרף בזה את הלינק למעוניינים להשתתף:
https://worldoftzedaka.org/tc/
מן הגליון: 'ונוח בארבעה עשר' 'ונוח בחמשה עשר' מה קשור 'נח' והתיבה והמבול למגילת אסתר? 13 עניינים שקושרים ביניהם.
4 טעמים בראשונים לקריאת המגילה, ואיך זה משתלב עם 4 השיטות מהיכן קורין את המגילה?
וגם חרבונה זכור לטוב, גם על אליהו הנביא אומרים זכור לטוב, מה הקשר?
איפה רמז רבינו הקדוש את חג הפורים במשנה הראשונה בש"ס, ומדוע?
מדוע בפעם האחרונה שהמן מוזכר במגילה נאמר שהיה צורר 'כל' היהודים?
אלו ועוד בגליון הנפלא שלפניכם, אל תוותרו, תדפיסו והתענגו ובפורים טיש יהיה לכם מה להגיד בחדוותא דליבא.
בברכת שבת שלום ומבורך וחג פורים משולש שמח:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.