רגעי השבוע - פרשת כי תשא, שושן פורים המשולש

 

רגעי השבוע - פרשת כי תשא, שושן פורים המשולש

 

המתנדב שהפשיל שרוולים בכביש סואן ולא הסכים להניח תפילין / איש עסקים שלא משחרר חגורה כדי להניח תפילין / ההבדל בין רחמנים לגומלי חסדים / הכרת הטוב ממוסקבה לירושלים

 

 

א. ויקר - אלו תפילין

 

הוא ניגש אליי מיוזמתו, והחל לשוחח בנעימות כידיד ותיק. כאשר הבין שאני לא מזהה ולא מכיר, סיפר כי הוא תרם מספר פעמים זוגות רבות של נעלי ילדים לרעייתי, לחלוקה לילדים למשפחות ברוכות ילדים או נזקקים שונים, במסגרת מחלקת יד שנייה שהיא מנהלת במרכז החסד היהודי של מוסקבה. 

 

זה היה בירידה מהמטוס בתחנת הביניים בבאקו, עד להמשך הטיסה האמורה לצאת בשעתיים הקרובות. 'אם עדיין לא הנחת היום תפילין, נוכל לעשות זאת כעת כאן בפינה שקטה', הצעתי לו, לאחר שיחה קצרה תוך כדי הליכה, במהלכה סיפר על שני הוריו היהודים. הוא שמח על ההזדמנות, הפשיל שרוול מיד, קרא כל מילה בהטעמה, ואף ביקש להצטלם בכדי לשלוח למכריו ומשפחתו. 

 

כך החלו אצלי חמש סיטואציות הקשורות לתפילין, שעברתי בחמישה ימים, מאז יצאתי את ביתי במוסקבה, עד לשובי השבוע מביקור בזק בארצנו הקדושה, ליום היארצייט של חמותי ע"ה. 

 

יצאנו לדרך לעשות את השבת באתרא קדישא מירון, לכבוד ז' באדר, ובדרך אני שומע רעש מוזר ולא מוכר העולה מהרכב. ניסתי להתחמק, להתעלם, לנסות להסביר לעצמי כי הכביש כנראה מקורצף. עד שהתברר מעל לכל ספק: תקר בגלגל. לא הייתה לי שום ברירה, אלא להפנות בזהירות את הרכב לשולי הכביש ולעצור. הגלגל הקדמי מצד שמאל היה ריק מאוויר, משמע חור נוצר בו ואני, אנה אני בא כעת?!

 

'ידידים' הציע לי מיד חבר. טלפנתי, ונציג נחמד ונעים שיחה ענה לי בסבלנות. זו פעם ראשונה שאני פונה לארגון שאודותיו שמעתי מפעם לפעם, והוא התברר כיעיל ונפלא. זה ארגון המספק עזרה ראשונה לא רפואית, וללא כל עלות, בדרכים ובבתים בשלל תחומים, בהם: הנעת הרכב, סיוע בהחלפת גלגל, פתיחת רכב שננעל ועוד. הארגון, הפועל בהתנדבות מלאה, מספק עזרה לזולת 24 שעות ביממה, בכל ימות השבוע, למעט שבתות וחגים.

 

לא האמנתי למהירות, אבל תוך כעשרים דקות נעצר רכב בסמוך אליי, וממנו יוצא נהג בגיל העמידה, מפשיל שרוולים, מעמיד מנורת סימון על רכבו, מוציא כלי עבודה שונים, מסייע לי להוציא את הגלגל הרזרבי שבתא מטען הרכב, וכזקן ורגיל הרים, שחרר, החליף, הבריג והעניק הסבר איך לנסוע ואיפה למצוא מוסך כדי לתקן את הגלגל המקורי. על כסף הוא כלל לא רצה לשמוע. 'אני יכול להציע לך תפילין?' שאלתי, והתגובה החריפה שלו הייתה קצרה והחלטית, כאילו הצעתי לו כעת לרקוד על הראש באמצע הכביש...

 

חזרתי לרכב, קצת בהלם מהתגובה - אך לאחר כמה דקות הרמתי עיניי השמימה ואמרתי: ריבונו של עולם! הנה יהודי שלא מכיר אותי כלל, כסף הוא לא רוצה לקבל, הוא הגיע במיוחד והשקיע בי דקות יקרות מיומו - אין לי ספק שהרמת השרוולים שלו לעזור ליהודי שני - חשובה בעיניך מאוד, גם אם לא הסכים להניח הפעם תפילין. מי כעמך ישראל?!

 

 

ב. נחיתה בלתי צפויה 

 

'אני מחוץ לבניין, מחכה שתביא לי את הדרכון' אמר לי האיש בטלפון, ששליח מטעם חברה כלשהיא שהגיע אליי לקחת דרכון שביקש ממני מאן דהו להעביר לארץ ישראל. יצאתי אליו, וכשראיתי יהודי מבוגר הצעתי לו להיכנס אל הדירה לכוס מים, ואולי הוא זקוק לשירותים או לשבת כמה דקות. כיבדתי אותו בכוס, הנחתי בחביבות כיפה על ראשו, ויחד בירכנו ברכת שהכל. תוך כדי כך סיפר על עצמו, שאל לשמי, והתברר כי את שניים מבני משפחתי הוא מכיר מהצבא, לפני כחמישים שנה. בשלב זה הצעתי לו הנחת תפילין, והאורח התרגש, עד שכמעט בכה תוך כדי אמירת 'שמע ישראל'. 

 

למחרת אני מקבל הודעה מהבלוגר דודי קפלר, עליו סיפרתי מעל במה זו כמה פעמים, על ביקורו במוסקבה, ועל התוצאה המבורכת שלקח על עצמו לפרסם מדי בוקר את הנחת התפילין שלו עצמו, ובתגובה הוא מקבל משובים מדהימים מדי יום, מכל העולם ממגוון גדול של אנשים. 

 

בהודעה, הקלטה של מאן דהו ששלח לו דקות ספורות לפני זה, עם סיפור מדהים זה: "ישב אצלי כעת בפגישה איש עסקים ואני שם לב שמשהו לוחץ לו בבטן. עד שבשלב מסוים שאלתי אותו מה קורה לו, והוא סיפר שהחגורה לוחצת עליו. הצעתי לו לשחרר, והוא ענה שהוא לא יכול. הסתקרנתי מאוד ושאלתי מדוע, והוא מספר לי משהו שריגש אותי מאוד. הוא סיפר שבעשור השנים שחלפו היה מניח תפילין רק פעמים בשנה, בערב יום כיפור וביום ההולדת שלו. הוא צופה בסטטוסים שלך, ומאז שחזרת ממוסקבה והתחלת לפרסם את הנחת התפילין שלך, לא היה יום שפספס הנחת תפילין. הוא עשה לעצמו נוהג, שאם הוא ראה את הפרסום, ואין לו יכולת מיד להניח תפילין, הוא מהדק את החגורה חזק, כתזכורת לעצמו להניח תפילין ועד שהוא לא מניח, הוא לא משחרר את החגורה"...

 

התעוררתי עם הנחיתה של המטוס, רק מחכה לצאת כדי לאסוף את המזוודה ולמהר לבית הכנסת, לפי החשבון שלי אספיק להגיע למניין. מטושטש קצת מהשינה העמוקה, אני קולט רק בטרמינל שמשהו פה לא מובן ולא מוכר. נחתנו בעיר וולגוגרד...

 

שני בלילה ושלישי בבוקר, מוסקבה הייתה נתונה תחת התקפה גדולה ומיוחדת מהשכנים שלנו, כזו שעוד לא הייתה בשלוש השנים שחלפו מאז החל המבצע המיוחד. התקפה ששיתקה את כל שדות התעופה במוסקבה ובאזור והטיסות אל מוסקבה הופנו אל ערים אחרות. אנחנו כאמור נחתנו בשדה התעופה הקטן של וולגוגרד. שעתיים טיסה ממוסקבה. 

 

'א צענטער', אני מכריז חצי בבדיחה חצי ברצינות והבלתי יאומן קרה, התחלתי שחרית עם עשרה יהודים וסיימנו עם כמעט עשרים... אספתי אותם אחד-אחד לפינה, ניגשתי לעמוד ולאט-לאט התאספו עוד מתפללים. ביקשתי מצעיר שעמד לידי לסייע להניח תפילין עם כמה מהם, ובצד אני רואה נער בן כחמש עשרה. אני מסמן לו על תפילין והוא קופץ משמחה. אני מסמן לו מה עם אבא שלו והוא עונה: רק אמא יהודייה...

 

 

ג. שלשה סימנים באומה זו 

 

במוצאי שבת הקרוב, נתאסף בעזרת השם ל"מלוה מלכה השנתית לטובת קרן חיה מושקא", שהיא "קופת גמילות חסדים המרכזית במדינות חבר העמים". זו תהיה הפעם ה-24, מאז הזמנתי בשעתו קהל קטן מבני הקהילה, לביתו של ידידי הרב לוי יצחק מונדשיין, שעבר בהמשך לעיר סמולנסק - ומאז בחסדי שמים, האירוע גדל משנה לשנה, בכמות ובאיכות, כהמשך לפעילות הענפה של קרנות הגמ"ח שהתפתחו מאוד עם השנים, ואין כמעט שליח ורב בכל מדינות חבר העמים שלא נהנה מקרן, לצד רבים מאד מבני הקהילה במוסקבה.

 

הארגון שהוקם על שם בתו הבכורה של מורנו הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, נערך בסמוך או ביום היארצייט שלה - כמו השנה - שושן פורים, כ"ח שנים מאז פטירתה לאחר מחלה קצרה, משאירה הורים מסורים כואבים וקהילה המומה, שיחד התרוממו והתחזקו ובהגדלת פעילות השליחות - מצאו נוחם ונחמה. 

 

בהפקת אירוע מסוג זה, בו נאספים מידידים ומנדיבי עם תרומות להמשך והגדלת הפעילות, דרושים מספר צעדים מעוררים. מזה כמה שנים באמצעות ידידי אברהם ויתקין, מופק סרט בן מספר דקות, בנושא צדקה וחסד המביא מבט מזווית מיוחדת ומרגשת, המוצג במהלך האירוע כחלק מהקטעים האומנותיים בערב זה.  

 

לפני מספר חודשים בשיחת בוקר אחד, הוא שואל אותי ויתקין על הגמרא האומרת: "שלושה סימנים יש באומה זו: הרחמנים, והביישנים וגומלי חסדים... וכל שיש בו שלושה סימנים הללו, ראוי להידבק באומה זו - מה ההבדל בין רחמנים וגומלי חסדים, לכאורה שניהם אותו דבר?!".

 

אומנם יש שיחה של הרבי על גמרא זו, בה הוא מסביר שכוונת הסימנים להורות על תכונת ההתבטלות של כל יהודי, בעצם מהותו כלפי הקב"ה. מתוך ההתבטלות נובעות התכונות שהן ה'סימנים' שלה: היהודי הוא ביישן, רחמן וגומל חסדים. זה הוא סדר הפעולה של יהודי: בושה - היא טבע הנפש, רחמנות - רגש בלב, וגמילות חסדים - מעשה החסד בפועל. הבושה מבטאת את נקודת ההתבטלות בגלוי, היא גורמת ליהודי להיות רחמן, ומידת הרחמנות מניעה אותו לפעול בגמילות חסדים.

 

אך ויתקין, לקח זאת למקום אחר, וממנה בהמשך, כתב את התסריט שנראה כאמור במוצש"ק זה, שהחל מסיפור האישי כאשר לפני כשנה פנתה אליו לעזרה אישה מבוגרת, יהודייה בודדה ואומללה שלא בריאה בנפשה, וככל שניסה ועזר לה, היא הייתה רוטנת, רוגזת ומקללת, עד למחרת שביקשה סליחה, שוב ביקשה עזרה ושוב בתגובה היא התנפלה עליו. 

 

התנהגות קשה זו, הביאה אותו לשאול את השאלה, מה בין רחמנים לגומלי חסדים?, מתי צריכים לעזור?, מתי יש רק לרחם ולא לתת כלום?. שאלות קשות ומורכבות שכל מי שעוסק בצרכי חסד נתקל בהם בחייו וכמו עושר שלפעמים הוא שמור לבעליו לרעתו, כך עלולה עזרה מסוימת להזיק לנזקק. על כל אלה ועוד - בע"ה במוצאי שבת הקרוב...

 

 

ולתמונת השבוע שלי: הכרת הטוב

 

כשישים אדמו"רים, ראשי ישיבות, דיינים ורבנים מפורסמים - טרחו והגיעו במיוחד להשתתף בשמחת השבע ברכות המרכזית, שנערכה באמצע חודש שבט שעבר, לרגל נישואי בת הרב הראשי הרב לאזאר, עם בנו של רב העיר אודסה ודרום אוקראינה הרב אברהם וולף. היה זה מחזה נהדר ומרומם, לראות גדולי התורה, מייקרים את תקומת והחזרת עטרת תפארת יהדות רוסיה, בראשות הרב הראשי שליט"א. 

 

הרב שליט"א ביקש להביע את הכרתו לכל אלו שהגיעו ולכל אחד מהם, שיגר אתמול לביתו - בערב חג הפורים את ספרו, בקבוק יין יוקרתי ומכתב תודה, וכך הוא פותח את דבריו: "מובא בספרים הקדושים, כי אמירת "וגם חרבונא זכור לטוב" מלמדת אותנו מידת הכרת הטוב, למרות שבתחילה הוא היה באותה עצה יחד עם המן, אבל כיון שהודות לאמירתו "גם הנה העץ" נתלה המן על העץ אשר הכין לו - לכן בכל שנה מזכירים אותו ברוב עם.

 

ומכל שכן וקל וחומר שיש להכיר טובה וברכה על השתתפותכם בשמחתנו, שמחת חתן כלה, השתתפות בגוף ובנפש, והנני להודות לכם על שהגעתם אלינו לשמחנו, ומשנה ברכה על הברכות והאיחולים שהענקתם לבית החדש שנבנה בעזרת ה', כה ייתן לכם ה' וכה יוסיף בברכה מנפש ועד בשר, בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר".

 

לאחר דברים אלו על חשיבות הכרת הטוב, הוא מביא את תודתו, במילים אלו: "כאות תודה והערכה וכ"משלוח ספרים" - אני מצרף בזה את הספר "שלח לחמך" (חלק א'), המאגד שיעורי תורה שזיכני השי"ת למסור בעירנו מוסקבה, ואני בטוח שתמצאו בו תוכן, ואשמח לקבל הערות מכם על המובא בין בתריו; בצירוף בקבוק יין המשמח אלוקים ואנשים לכבוד חג הפורים, לקיים בחינת נכנס יין יצא סוד, סודות ורזי התורה".

 

ומסיים בברכתו: "ייתן ה' ותאריכו ימים על ממלכתכם, בטוב ובנעימים, בבריאות ובשמחה וברוב נחת מיוצ"ח והתלמידים שיחיו. ויה"ר שנראה הצלחה בשליחות שזכינו והעמיס עלינו הוד כ"ק אדמו"ר זי"ע, לראות ברכה והצלחה בשליחות זו ובכל מעשי ידינו, ונעמיד תלמידים הרבה, ובקרוב ממש נזכה לגאולה האמיתית והשלמה ונוכל לומר למלך המשיח ראה גידולים שגידלנו".

 

גוט שבת

אַ פריילאכ'ן פורים

שייע