סקירה מקיפה ומרתקת סביב כשרות הדג ומוצריו בעידן הטכנולוגי

אמרתי אחכמה.

רבים וטובים קוראים בשקיקה את המאמרים הנפלאים של מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן על עולם הכשרות אשר רבים לוטים בהם בערפל, והתגובות נלהבות ב״ה.

ובטובת עין הסכים הרב לשתף את קהל שומרי קדושת השולחן היהודי במאמר מחכים ומעשיר נוסף.

מזל אדר דגים.

סקירה מקיפה ומרתקת סביב כשרות הדג ומוצריו בעידן הטכנולוגי.

פרק א.

העגבנייה שהונדסה גנטית כדי לשרוד בקור עז ולצורך כך הוחדרו לה גנים מדגים שחיים במים קרים.

מומחה הכשרות פותח ומרתק את קהל השומעים כולם, וכולם משימים אזנם כאפרכסת, 

טכנולוגיית ההנדסה הגנטית בצמחים קיימת בחקלאות המסחרית כבר 25 שנה, אומר הרב, וניתן לייצר באמצעותה מזון עמיד, חסכוני במשאבים ובריא יותר. כך למשל, בתחילת שנות ה-90, תעשיית הפפאיה בהוואי עמדה על סף קריסה. וירוס ה-PRSV (Papaya Ringspot Virus) התפשט במהירות והרג את עצי הפרי בזה אחר זה. הפתרון לבעיה הקשה הגיע כששני זנים חדשים של הפרי פותחו כך שיהיו עמידים בפני הווירוס. עד היום לא נמצאה דרך לחסל את הווירוס הקטלני, אך הזנים המהונדסים גנטית, שאליהם משתייכים כיום רובן המוחץ של הפפאיות בהוואי, משגשגים ללא הפרעה. יש לציין שעד היום לא נמצאה כל הוכחה מדעית לנזק שעלול להיגרם בעקבות השימוש בטכנולוגיה של הנדסה גנטית .

הנדסה גנטית (GMO) היא תהליך שבו מדענים משנים באופן מלאכותי חלקים בקוד הגנטי של הצמח על מנת להשפיע על תכונות מסוימות בפרט שהונדס (כמו מראה, טעם, או עמידות למזיקים). פעמים רבות מוחדרים בתהליך זה ל-DNA של הצמח גנים שמקורם באורגניזם שונה מאוד מבחינה ביולוגית. ב-1994 נכנס לראשונה צמח מהונדס גנטית לשימוש מסחרי: עגבניית FLAVR SAVR, שמתאפיינת בחיי מדף ארוכים יותר. נכון להיום, למעלה מ-80 אחוז מגידולי הסויה בעולם מהונדסים גנטית, וכן כ-30 אחוז מהתירס וכ-20 אחוז מהקנולה.

לאורך השנים ההנדסה הגנטית הובילה להגברת התפוקה החקלאית ולפיתוחם של פירות וירקות עשירים יותר בערכים תזונתיים, עמידים יותר בפני מחלות ומזיקים (שגם מפחית את הצורך בחומרי הדברה) ואלרגניים פחות.

הגדלת שרידותם ותפוקתם של צמחים באמצעות הנדסה גנטית עשויה להיות פתרון בעיות ממקור אנושי. כיום, שינוי האקלים מקשה על גידולם של מינים שונים, בגלל השתנותם של תנאי האקלים שהכרחיים להישרדות הצמחים, עליית תדירותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים ושגשוגם של מחלות ומזיקים כתוצאה מהשינויים האקלימיים. בנוסף, הגלובליזציה מאפשרת מעבר מהיר יותר של מחלות ומזיקים, וחרק או וירוס שפעם הוגבלו לאזור מסוים יכולים כיום להגיע לצד השני של הפלנטה בתוך כמה שעות טיסה. מעבר לכך, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול באופן משמעותי בעתיד, מה שיוביל לקושי להאכיל את כל בני האדם בתפוקות החקלאיות הקיימות.

מטרת פיתוח צמחים מהונדסים גנטית, בעולם היא:

א. בכדי לייצר צמחים  שעמידים יותר בפני פגיעות של מזיקים (חרקים, פטריות, חיידקים ונגיפים), ו/או קוטלי עשבים. 

 בעיקר מדובר בצמחי סויה, תירס, לפתית (להכנת שמן קנולה), כותנה וחיטה. 

ב. לייצר אפשרות לשיפור תכונות חקלאיות של גידולים חשובים למאכל, לטקסטיל ולנוי, כך שיתקבלו יבולים שמבשילים מהר יותר, או מסוגלים לצמוח גם בתנאי עקה סביבתית, כגון בצורת או כפור, וכן קרקעות המכילות מלחים וכו'.

 ג. לשפר את הערך התזונתי של מזונות מן הצומח. "האורז הזהוב", שנקרא כך בשל צבעו הייחודי, הוא דוגמא בולטת בקטגוריה זו. 

 מדובר בזן של אורז שבתהליך של הנדסה גנטית הפך לעשיר בבטא-קרוטן. חומר זה הוא הבסיס ליצירת ויטמין A - בעל תפקיד חשוב בפיתוח הראייה, בין השאר.

 ד. לבחון את האפשרות להשתמש בזנים עמידים לצורך סיוע בסילוק פסולת רעילה, יצירת חומרי חיסון ותרופות למחלות ועוד. 

 

ניקח כדוגמא את "האורז הזהוב" שהוזכר קודם לכן, הרי שבמקרה זה הוספו לאורז שני גנים חדשים, אחד מנרקיס חצוצרה, Narcissus pseudonarcissus, והשני מחיידק הנמצא באדמה, אירוויניה אורדובורה,Erwinia uredovora .

 

באמצעות גנים אלה ובתהליך מורכב, החוקרים גרמו ליצירת בטא-קרוטן גם בגרגיר של האורז, ולא רק בעלים (שם נוצר בטא-קרוטן באופן טבעי). במחקרי המשך הוחלף הגן שמקורו בצמח הנרקיס עם גן שמקורו 

רבים מהמחקרים העוסקים בהנדסה גנטית בצמחים מסתמכים על שימוש בחיידק מהסוג אגרובקטריום (Agrobacterium), חיידק קרקע שחי כטפיל על צמחים, כנשא חיצוני שמעביר את החומר הגנטי לתוך התאים הצמחיים ומעניק לצמח תכונות חדשות. 

 

פעם העגבניה החזיקה מעמד בבית מעט זמן, כיום היא שורדת ימים רבים יותר ובמצב טוב יחסית. ידוע כי אחד הגורמים הפעילים בהבשלת פירות הוא ההורמון אתילן. מכאן שבהעדר ההורמון תתעקב הבשלת הפרי. בודדו אם כן את הגן לייצור אתילן, שיבשו אותו ע״י יצירת ״תמונות ראי״ תוך כדי שמירת נקודות התחלה וסיום מתאימות והחזירו אותו לעגבניה, וכך היא המשיכה

להתפתח כרגיל רק עם קוד משובש לייצור אתילן.

צמחי העגבניה רגישים לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי ולכן העגבניה זקוקה לשמש מלאה כמה שעות ביום כדי להתפתח ולתת פרי איכותי.

כאמור בכדי לסייע למדינות אשר סובלות מקור קיצוני לגדל עגבניות באופן עצמאי עמלו החוקרים על פיתוח גנטי והנדסו את זרעי העגבניה בגנים גנטיים מדגים שחיים במים קרים.

וכך מגדלים היום עגבניות ברחבי העולם.

הרב רייכמן מאלפינו בינה ומוסיף ואומר, ישנה התפתחות בהנדסה גנטית גם בעולם הבוטני, למשל, החלבון הבסיסי של השעועית נקרא פאסולין חלבון זה יכול להיות מושלם מבחינה תזונתית אם יוסיפו לו בסיס אמינו בשם מטיאונין. גם במקרה זה החיידק שלנו נכנס לתמונה. בודדו מהשעועית את הגן לייצור הפאסולין והשתילו אותו בפלסמיד של החיידק. אל הגן הזה הוסיפו את הקודון של המטיאונין ואת כל הפלסמיד המהונדס השתילו בחיידק אחר החי בקרקע כטפיל של הצמח ונקרא אגרובקטריום טומפסיאנס. בגלל היותו טפיל, קיים מעבר של דנ״א מהחיידק לתאי הצמח. לאחר התבססות, בודדו חלק מתאי הצמח שקלטו את הדנ״א המהונדס, מכאן ואילך, בטכניקות של תרבית ריקמה, הצליחו לקבל שעועית מהונדסת המייצרת חלבון מושלם של פאסולין. זה חשוב לאזורים מוכי רעב.

ההתמודדות ההלכתית:

ממעט הדוגמאות, למדנו מבאר מומחה הכשרות, שפיתוח צמחים מהונדסים אינו תמיד כרוך רק במידע תורשתי של אותו צמח, ויש צורך לשלב מידע גנטי ממקורות אחרים. זה מביא אותנו להתיחסות לשאלת הכלאים, התורה אסרה כלאי זרעים והרכבה, כלאי כרם, כלאי בע״ח בהרבעה ובחרישה וכלאי בגדים שעטנז.

המושג ״כלאים״ מלמד על איסור יצירת תערובת של מינים שונים. ההלכה מפרשת שאסור לזרוע מינים שונים ללא הפרדה ביניהם, וכן נאסרה הרכבה שיש בה מגע ויניקה של שני פרטים בני מינים שונים.

יחד עם זאת, האיסור אינו גורף. למשל הוא אינו חל על צמחים שאינם מיועדים למאכל אדם (שו״ע, יו״ד, רצ״ז,ג׳), עיין ב״דרך אמונה״ לכלאים, פרק ג׳ בביאור הלכה ד״ה מכאן אנו רואים שפטריות וחיידקים אינם כלולים במושג ״צמח״, ולכן הלכות כלאים לא נוגעות אליהם.

קולמוסים רבים נשברו בענין העגבניה המהונדסת בגנים של דגים טמאים,

ורבים גדולי הפוסקים בדורינו עסוקים בבירור נושא זה והדיעות חלוקים וקוטביים כבכל התורה כולה.