מומחה הכשרות הנכבד ממשיך בשיחתו לחשוף ידיעות מרעישות נוספות.
הצלופח הוא דג שאין לו קשקשים, לפחות מבחינה הלכתית. יש המכליאים דג צלופח עם דג הקרפיון כדי לדלל את הקשקשים הרבים שיש בקרפיון בצורתו הטבעית כדי להקל על הכנתו.
וכן ההיפך מכליאים קרפיון עם דג צלופח כדי שהצלופח יגדל קשקשים למרות שהוא דג טמא.
היום יש גם שמכליאים את הצלופח עם סלמון ומקבלים דג סלמון גדול מהרגיל, ובעיקר דג שגדל פי חמש יותר מהר מדג הסלמון הרגיל. לא פשוט הלכתית.
הרב רייכמן מרתק אותנו בפנינה נוספת.
דגי הקרפיון הם אחד ממקורות החלבון המבוקשים בארץ ובעולם: בישראל כ- 60% מדגי-הבריכות המשמשים למאכל, הם קרפיונים; ויש ארצות, כמו סין, אינדונזיה ורוסיה, ששיעורם אף מגיע כמעט ל- 100%.
והחוקרים? - הם חיפשו דרך לזרז את קצב הגידול של דגי הקרפיון ה"רגילים".
החוקרים החליטו לשפר את הפעילות של הגֶן האחראי ליצירת הורמון הגדילה בדגים. הם תכננו לטפח קרפיונים, שתאי גופם ייצרו כמויות גדולות של הורמון הגדילה, וכתוצאה מכך יזורז קצב גידולם.
בשלב הראשון החוקרים בודדו את הגֶן האחראי ליצירת הורמון הגדילה בקרפיונים.
הם צירפו לגן זה אזור בקרה שמקורו בדגי סלמון. אזור הבקרה הזה מאפשר לגן להתבטא באופן נמרץ בכל תאי הגוף של הדג ולייצר בהם הורמון רב.
אחר-כך הם החדירו את הגן ה"משופר" לדגי הקרפיון בשיטה של מיקרו-הזרקה.
כך תכונות אלה מוקנות לעוברים של הדגים.
והתוצאה? - הקרפיונים שהתפתחו הם בעלי קצב גידול מהיר יותר מדגי הקרפיון ה"רגילים".
ברגע שנאבד את הזהות הכשרותי של מאכלי האדם כפי שנמסרו לנו מפי משה רבינו בהר סיני מתריע מומחה הכשרות, לא נוכל לאכול מאומה מחשש שסימני הכשרות מהונדסים הם ובעצם המוצר אינו כשר.
השאלה העקרונית שגדולי ישראל מעלים בנוגע להתערבות האדם במעשה בראשית הנוגעת במישורים רבים כרפואה ופוריות ועוד. היא גם הלכתית וגם אתית: האמת סוגיא מרתקת ומעניינת זו דורשת מאמר בפני עצמו. ועוד חזון למועד.
אך נציג כאן שיש חילוקי דעות קוטביים בנושא. רבים דוגלים בשיטת הרמב"ן בפירושו לפסוק (ויקרא יט, יט) וכך כותב:
את חוקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים.
ואלו דברי הרמב"ן:
כי השם ברא המינים בעולם. ונתן בהם כוח התולדה שיתקיימו המינים בהם לעד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם. וציוה בכוחם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם, שנאמר בכולם "למינהו" (בראשית א, יב)... והמרכיב שני מינין – משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך, ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות.
ויש הנוטים להתיר זאת בכל זאת.
ולשיטתם באופן עקרוני אין לראות בפעולות של שכלול ושיפור העולם משום סתירת גזירת מלכו של עולם, והתערבות שלילית בבריאה, אלא אדרבה, משום שותפות חיובית בין הקב"ה לבין בני אדם. רעיון זה בא לידי ביטוי בדברי חז"ל במסכת ברכות (ס, א) תני דבי רבי ישמעאל, ורפא ירפא – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.