"יצאתי מירושלים מבית הערבובים"- מדווח העסקן ר' שלמה קופולוביץ לאחד ממכריו. רבבות נוסעים לירושלים למקום משכנו של כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א בחיל וברעדה כדי להתברך, לקבל עצה, לפרוק את אשר על ליבם.
מה שנכון עבור כל החסידים, אינו קשור לר' שלמה. הוא נוסע לערבב בבית הערבובים.
"אי אפשר לעשות עסקים באמת עם הבעה"ב הזה", מתלונן ר' שלמה על כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א, "כל אחד נכנס ומערבב אותו ומפחיד אותו ומקבל מנדט"
"אי אפשר כל היום לכעוס ולהעיף ולשרוף", כועס ר' שלמה קופולוביץ, כנגד מה שמתחולל סביב כ"ק האדמו"ר.
העסקן שמציג עצמו כמסור בלב ונפש, ה"ה ר' שלמה קופולוביץ, ממש כעס באותו יום. היה ניסה את מזלו במה שהוא מכונה בית הערבובים ולא הצליח. ומה עשה כשלא הצליח לערבב כלשונו, הכריז על המקום "גם חיות אמיתי". עפ"ל.
וכשר' שלמה קופולוביץ כועס הוא לא עושה הנחות לאיש. כשבן שיחו מנסה לשכנע אותו שאין להתנהלות מסוימת קשר לכ"ק האדמו"ר שליט"א, הוא מתעקש: "הוא אשם בזה. אף אחד לא ביקש ממנו להחזיק 300 משמשים בבני ברק ובירושלים ובערד ושל אבו שלו לפני חמישים שנה והוא זה שבחר באלה שלא יודעים ספר" – מתלונן ר' שלמה בכפליים, על כמות המשמשים ועל הבחירה בדווקא במי שאינו יודע ספר.
ר' שלמה קופולוביץ לא רק מתרפק על ימי עבר, הוא כ"כ חושש מהעתיד פחד פחדים. "הפחד הוא שהילדים שלנו בשבי של יעקב דוד ונחמיה" – הוא כותב בזעזוע , "לפעמים בא לך להתאבד".
בפוסט נפרד ונוסף שאני מפרסם היום, על יחסי ר' שלמה קופולוביץ והרה"צ נחמיה אלתר. מה הוא משדר בחוץ ומה הוא מדבר עם מכריו וידידיו. "מה נחמיה רודף אותי כל הזמן עשיתי לו משהו רע?".
מה חושב וכותב קופולוביץ על הרה"צ נחמיה אלתר קראו בפוסט נוסף
המתפרסם כאן יום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.