כך משתלטים מושחתים על ציבורים גדולים

 

בעקבות המינוי של השופט יצחק גולפריינד את  עצמו בשם יצחק עמית, לנשיא הבג"ץ.

עם מבט על מחנינו במגזר באותו עניין

כאחד שקורא מאות ספרים של אוטוביוגרפיה ביידיש בעיקר, של המאתיים שנה האחרונות ובמיוחד של תקופות מלחמות העולם, מלחמות נגד הצאר הרוסי, ותנועות הציונות או תנועות העובדים הרדיקלים כמו הבונד, תנועת הקומוניזם, ובהם אפשר ללמוד היסטוריה אמיתית שעולה כתמונה מתוך הצד השווה של הכותבים כשהם מזכירים גם כבדרך אגב, אפיזודות, הלך הרוח, תופעות ודעות תיאולוגיות שרווחו בזמנם, זה מעשיר את הידע ומאמת הרבה יותר מאשר ספרי לימוד מעובדים מטעם משרדי חינוך במדינות שונות עם האג'נדה שלהם, וממילא הסינון או הגדלת או הקטנת אירועים לפי מה שנוח להם שהנוער ילמד וידע, ולכן אני מרגיש שיש לי יחסית ידע רב ובעיקר כושר שיפוט אובייקטיבי על אירועים והפרשנות שלהם.

אני גם משתדל להכיר את האמת ולהודות בטעויות ובעיקר ללמוד מכל מלמדי בכל תחום שהוא, בלי לערבב את האג'נדה שיש לי כמו לכל אדם עם מוח בראשו.

מאותה סיבה אני לא שועה לבקשות של העיתונות והמדיה לכתוב טור קבוע בעיתון או רדיו או כל מדיה אחרת, גם בגלל הסיבה שאז אצטרך לכתוב סרק בפעמים שלא יהיה לי על מה לכתוב, כמו שתמיד התפלאתי שברדיו יש כל שעה חדשות כבר מאה שנה, האם אין שעה שאין בו חדשות? למה לא שומעים מידי פעם ברדיו:

קול ישראל מירושלים!  השעה 3 בצהריים ואין חדשות מיוחדות אז המשך יום טוב!

וכעת לעניין עצמו.

השבוע ראינו כל עם ישראל את העובדה המבישה ששופט בית משפט ממנה את עצמו באמצעות חבריו לנשיא  וסותם פיות  כל המעלים שאלות או תלונות על טוהר כפיו,  בלי לראות צורך להסביר אפילו ולפרוך את טענות הציבור נגדו.

 ר' מנחם פרוש ז"ל  ממנהיגי אגודת ישראל בארץ, זיהה  מהראשונים, כבר לפני שלושים שנה את שלטון הבג"ץ  כמקור הצרות של אזרחי ישראל ובעיקר לחרדים, הוא גם ארגן את הפגנת חצי המליון בזמנו בנושא,  וכל החרדים באו להפגנה ההיא, הסרוגים ברובם נמנעו מלהזדהות עם המאבק הזה, והם הפכו בהמשך לקרבנות העיקריים של שלטון כנופיית מערכת המשפט בישראל, דווקא בגלל שהם קרובים ומעורים במערכות של הרשויות ובכל החיים האזרחיים במדינת ישראל, ושם הציבו להם תקרת זכוכית בכל תחום, כולל בצבא שם הם שולחים את בניהם  כבשר תותחים להרג ולפצע, אבל הצבא מנוהל במנוגד לכל תפיסת העולם הדתי והציוני שלהם, וגם כאשר אחד מהם הגיע לכס ראשות הממשלה הוא חבר לאויבי ישראל ועשה קואליציה עם קיצוני השמאל, ורק כך שרד תקופה על הכיסא, בלי לקדם כלום ממטרות המגזר שלו.

בתקופות של מלחמות העולם, כל אירופה המזרחית הפכה לציבור מחפשי כיוון, חפצי דרך ואידיאולוגיה,  בעיקר בגלל חילופי שלטון ומיטוט קיסרויות ומונרכיות בני עשרות ומאות שנים,  שושלת ממלכת אוסטרו הונגריה, הצאר ברוסיה, האימפריה הטורקית בכל המזרח התיכון, הציבור חיפש  אידיאולוגיה עם תוכן.

מה שדחף בעיקר את הציבור והנוער, לזוז ממקומם ולעשות מעשה היה  מצב העובדים בבתי החרושת הקטנים או הגדולים  שבעצם היה עבודת פרך של העובדים, כששעות  העבודה היו משעה 5 בעלות השחר ועד העשה 9 בערב עם הפסקה של שעה אחת ביום! 16 שעות ביממה היו משועבדים למעבידם, והיו מכים בהם וחובטים במקלות, ובליל שישי המשיכו לעבוד כל הלילה, כלומר עבדו מ5 לפנות בוקר עד למחרת יום שישי צהריים, ומיד מוצ"ש גם עבדו כדי להשלים פערים, אלו מבינינו שיש להם טענות -וצודקות לחלוטין- על הנהלות רשתות גני הילדים החרדיות, ההתעמרות בגננות המסורות והתמימות שחוששות להכין קפה בזמן העבודה מחשש גזל, אבל מפוטרות כל שנה כדי לשלול מהן זכויות בסיס של פנסיה וביטוחים ושעות נוספות, תוך כדי שהמנהלים הדשנים מעשירים על חשבונן ומתמנים גם למשרות ציבוריות כשליחי ציבור  של אותם נעשקים, במוסדות השלטון, אבל הם לא יודעים שהמצב הזה טוב לאין ערוך ממה שהיה עד לפני 2 דורות.

קראתי בספר על אוקראינה ופולין מתוך זיכרונות שכתב משם יהודי, שבבית החרושת לזכוכית שם עבד, הבעלים היה חסיד עשיר, וחברו חתך אצבע  בתאונת  עבודה, דם נזל, והבעלים בא והתחיל לצעוק עליו: עובדים כמוך אינני צריך, שלימזל! ושלח את אחד העובדים עם הפצוע לרופא, והזהיר אותו לא לחזור יותר לעבודה, שם חבשו את מה שנשאר מהאצבע.

ביטוחים? ימי חופש? חופשת מחלה? פיצויים? פנסיה לעת זקנה? לא היה מושג כזה, השורד חי ומי שלא מחכה לקיצו בבטחה.

המאבק של העובדים היה עם דרישות שנראות מופרכות כיום:

1.      לא יותר מ12 שעות ביממה!

2.       לא להכות בהם!

3.      לתת להם המשכורת מידי שבוע ולא פעם בכמה חודשים! (מזכיר להם את העיריות של השוטף 30 או 60 או 90 ? כשאריה דרעי התגאה בזמנו על חוק התשלום המיידי, והמציאות נשארה  אותו דבר, כמו משרד הפנים שבשליטת אותה מפלגה מעל  30 שנה עם התנהלות חמולתית שעוצרת מלכת, ועדיין משתמשים שם בפקס, כשלא בכל שכונה יש מויזאון שם יש מכשיר פקס.)

משם התחילו מהפכות שגם הגיעו לאמריקה עם שביתות פראיות של עובדים באמריקה ובאירופה המערבית והמזרחית, ומושג זכויות העובד התחיל לקבל גוף ונשמה.

באמריקה ואירופה המערבית זה הסתדר בצורה של עיגון זכויות עובדים, עם ביטוחים, הגבלת שעות עבודה, מחויבות של המעסיק לעובד בפיצויים ובפנסיה, ויחסית עלו על דרך המלך כשגם הקפיטליסטים הימנים כמו הרפובליקנים וכמובן גם הדמוקרטים, למרות ששניהם לא הצהירו על עצמם סוציאליסטים ובוודאי לא קומוניסטים, מקדישים מההון הציבורי והפרטי עבור מטרות סוציאליות, עד היום מצב שוק העבודה בארה"ב ובאנגליה ואירופה המערבית – טרם תקופת האיסלאם  הרדיקלי ששטף את מדינות אירופה המערבית והורס שם כל חוק, סדר ויעילות- הוא בדרך כלל משביע רצון, העובדים מרוויחים בכבוד, יש להם ימי חופשה, וגם חסכונות ופנסיה לעת זקנה, מה שלא היה אפילו חלום לפני מעל מאה שנה.

ברוסיה ובאירופה המזרחית בכלל, שהייתה נשלטת בידי הצאר והפקידות הרקובה תחתיו, הנושא היה מעיק שבעתיים, והנוער ביקש פתרון והלך לכיוון קיצוני, דהיינו קומוניזם, אין יותר כסף בעולם, אין יותר מעמד עשירים ועניים, מעבידים ועובדים, הם לא ידעו את מה שהתורה ידעה שהאדם הוא בורגני, ומעדיף קו שלו מתשעה קבין של חברו, ולא יעמול עבוד הזולת כי אם עבור עצמו, והם הלכו שבי אחרי חלום אחרית הימים שכסף וזהב יושלכו לרחובות ככלי אין חפץ בהם, ואחוות העמים והאנושות תפרח כחבצלת.

הייתה שכבה קטנה אליטיסטית של עשירים, ראשי קהל, פקידים וגם רבנים ודיינים, ששלטו ללא מצרים על כל הציבור וכל הקהל היה מרמס לרגליהם ונתון לחסדיהם.

הרבה רבנים ואדמורים עמדו לימין העמלים אבל לא היה לאל ידם לתקן הרבה, בגלל קשרי הון שלטון של העשירים ותקיפי הקהל, המצב היה גרוע יותר בעיירות וערים שהרבנים היו מנויים בידי אותם תקיפים רק הודות לקשרים שלהם ולא בזכות הכישורים הרבניים של הזוכים במשרה.

מי שהכי הרבה הוקסמו מהחלומות הללו, היו הנוער היהודי שנקעה נפשו מהמעסיקים העשירים, והגיבוי של ראשי הקהל ואף גם חלק מהרבנים שנתנו להם, וגם כיבדו את העושקים בכיבודים בבית הכנסת ובאירועי הקהילה.

הם מסרו את נפשם להריגה ממש, כדי להביא את הבשורה  לאנושות, בחורים  ובחורות יהודים רבים מאד, נתלו ועונו ונשלחו לעשרות שנים לעבודת פרך בסיביר בגלל המלחמה שלהם במושחתי השלטון ובמעסיקים נבלים.

אבל מה קרה?

אנחנו כיום אחרי השואה ואחרי שכבר נודע לכולם מעשי הטיהור והרצח ההמוני של יוזף סטאלין הגרוזיני שהשתלט על כל ברית המועצות, אנו מחשבים חכמים לאחר המעשה, אבל בעצם כל תלמיד חכם ויודע ספר ידע שאין תוחלת לאחוות עמים והסרת קנין פרטי מאנשים ללא שיבואו שלטונות מושחתים בהרבה וישלטו, וגם ענין עשו שונא ליעקב, ואין סיכוי עד לגאולה השלמה ששנאת ישראל תיעלם לה ולו במסווה של שיוויון בני האדם.

וכך סטאלין החל להשליט טרור בשיטת הפרד ומשול, בסביבה הקרובה ואז גם בסביבה הרחוקה עד לצ'כיה והונגריה, לא ביום אחד, אבל הפחד שהטיל על ידי שהפריד בין קבוצות, הטיב לזה והרע לזה, ואנשים החלו לפחד על חיי עצמם והסתגרו בד' אמותם וחדלו להביע דעות או מחאות גם מול עוולות שזעקו בשער בת רבים, הוא ניצל את תמימות ומסירות ההמונים עבור המפלגה הקומוניסטית, עד כדי כך שהיו גדולי מנהיגי הקומוניזם ששליחי סטלין כלאו בעוון בגידה, והחוקרים אמרו להם שלמען המפלגה והקומוניזם הם צריכים להודות במה שהם לא עשו ולהקריב עצמם למען המפלגה וללכת לגרדום בגאווה על תרומתם לקומוניזם! הם אכן עשו כך!

הנוער פנה לכמה סוגים של אידיאות חדשות, היו חלק שהלכו שבי אחרי הציונות, שגם הייתה מחולקת לכמה תנועות, התנועה של המזרחי, החרדים שרצו בשלטון תורני יחד עם חוקי פנים אזרחיים, וטיפחו את התקווה לשלטון יהודי עצמאי אחרי אלפיים שנות גלות, הרב קוק ז"ל היה מהבולטים שם אבל בעצם היו המון רבנים ועסקנים ברובד הבינוני  שעשו את רוב העבודה מתוך תמימות ומסירות וציפייה לגאולה, כאן לא אכנס בטיעונים תיאולוגים לגבי אתחלתא דגאולה ושלש שבועות וכו', אני רק שם כאן עובדות היסטוריות ומפרשן אותם כפי שאני התרשמתי משך השנים מקריאה והבנה.

היו קבוצות ציוניות ששילבו בין קומוניזם לציוניזם, מה שבעצם לא שייך בגלל הסתירה הרבה של שתי הרעיונות, ציונות מקורה בתורה ובאמונה וזכות הקניין הפרטי וקומוניזם מקורה בכפירה בכל כוח עליון ובכל זכות הקניין עצמי, הם היו מיעוט ובקום המדינה היו משמאל למפא"י תחת השם "השומר הצעיר" בקיבוצים, שכיום לא נשאר מהם זכר כי אם שטחים עצומים שהופשרו להם כקניין פרטי קפיטליסטי מובהק על גבול שוד הקופה הציבורית הכללית.

הייתה קבוצה ציונית, בעיקר פולנית וצ'כית והונגרית של בעלי עסקים ומעמד בינוני, בהמשך יתגלגלו לתנועת הליכוד של היום, הם דגלו במדינה עם שלטון עצמאי,  עם זכויות קניין ותחרות פיננסית מועילה, עם עושר רב, ותנאים סוציאליים מוגבלים להמונים, בסופו של דבר המדינה  נבנתה בכלכלתה, בעיקר זכות תרומת העשירים בתנועה הזו של הציונות, רובם עשירים שגרו בחו"ל.

התנועה הציונית הגדולה והמשפיעה ביותר הייתה של המפא"י,  מפלגת פועלי ארץ ישראל מוכר כ"תנועות העבודה",  בהמשך מפלגת "המערך", ו"העבודה", שבן גוריון היה המזכיר שלה תחת הארגון הסתדרות העובדים הציונית, ומשם הוא התגלגל לימים למקימה של מדינת ישראל, מנהלה של המפלגה השלטת וכמובן העדפה של בעלי פנקס האדום של המפלגה לטובה ולקבלה בכל מערכות השלטון בישראל, במשרדי ממשלה, בניהול בתי החרושת שהיו בבעלות המדינה ברובם בזמנו, ובמערכת המשפט והחינוך, שאר אזרחי ישראל נהנו מקומץ זכויות מיעוט, בהם חרדים ערבים ותומכי מפגלות הימין.

במשך השנים ציבור השמאל הקיצוני של הקיבוצים, נשר מהרעיון הלוהט של תחילת המאה הקודמת, החלו לסטות לכיוון העושר, הנוחות, התרבות הכללית, וגם מיעטו להביא צאצאים לעולם, וכך גם השמאל הרחב של מפלגת המערך, רבים מהם ירדו לחו"ל לעשות לביתם, חלקם התבולל ולא נשאר מהם ממשיכים בעם ישראל, וב1977 אני זוכר את המהפך של הליכוד כשבגין עלה לשלטון.

 הם הבינו שהתהליך הזה לא יחזור אחורה ולא יהיה מהפך חזרה.

לכן השמאל השולט החליט להיאחז במוקדי שלטון שלא נתונים כמעט לבחירת העם, כמו התקשורת, ששייכת לאליטה שגם שולטת בהון הגדול של מעל 75 אחוז מההון והחרושת של מדינת ישראל, ועוד מקום חשוב לא פחות, זה מערכות המשפט, הפרקליטות, לשכת עורכי הדין, השופטים בכל הרמות מהשלום והמחוזי ועד לבג"ץ, כשקבעו מכסות זעירות לייצוג הימין או מיעוטים כמו ערבים או דתיים, כמתת חסד לעם.

 החרדים היו מחוץ למערכות הללו עקב אי הכרתם ביישות הציונית הממלכתית כמשהו שמחייב את האזרח החרדי, ולכן לא היה ענין ב2 הצדיים לייצוג הוגן ולמנה זעירה במכסות למשרות בתחומים הנ"ל.

התקשורת המגויסת, כמו ידיעות אחרונות וערוץ 2 בזמנו שהיו שייכים לאילי ההון מהשמאל עשתה את המירב כדי להנדס תודעת המונים בעד פלורליזם, שלום עם האויב, הקרבה של חיילי צהל למותם למען היראות מוסריים אותו מתווה הפרקליטות ובית המשפט, ומסירת שטחים קריטיים לאוייב למען שלום ואחוות עמים.

בית המשפט מצידו גם פעל ללא לאות להרחיב את תחום השיפוט על כל תחום שמעולם לא היה שייך להם, גם אם הם פוליטיים מובהקים, או דתיים, או מוסריים, הם קבעו מה נכון ומה לא בלי קשר למה שהעם קבע דרך הנציגים שלו בכנסת או בעיריות.

אסון הסכמי אוסלו הפראיים ומסירת השטחים העצומים בחצר הבית של מדינת ישראל לאוייב, העצים את הנזקים והמוות והשכול לכמויות בלתי ניתנות לתפיסה בזמני שלטון מפא"י, וכל זה כדי לשמור את הגה השלטון האמיתי בידי השמאל שהתמקם במקומות הנ"ל, או כדי למלט מעמידה למשפט, בסוג של איומים מטעם מערכות המשפט נגד מנהיגים ימניים, מנהיגים שכל ימיהם היו ימניים ניציים אבל ללא דעת תורה כמו אריק שרון, הפכו לשמאל מובהק עם גניבת קולות הימין למען גרש אותם ממקומות מושבותיהם כדי להעבירם לאויב, והאייר אכן בנה מדינות טרור עם מנהרות ותשתיתות צבאיות בהקיפם מפלצתיים כשהשיא היה השוטאה של 7.10 בשמחת תורה, ולמרבה האירוניה כל הנרצחים היו יהודים תושבי ישובי השמאל בעוטף עזה שחגגו את גירוש היהודים  בידי אריק שרון מההתנחלות, למען חלום השלום עם החמאס הנאצי, הי"ד.

בעשרות השנים האחרונות, הרשת החברתית הבלתי ניתנת לצנזור, או להנדסת תודעה, החלה להשפיע המון גם בישראל גם בעולם, והטון של העם החל להישמע שלא דרך ערוצי התקשורת המסורתיים של הרדיו הממלכתי או הטלביזיה או עיתונות מודפסת, כותרות עיתונים גדולים שפעם היו נותנים את הטון בשיחות האזרחים בתחבורה הציבורית, באחרות הצהריים של הפועלים, כבר לא משפיעה יותר, וזה הביא להשפעה גדולה גם במערכות הבחירות, שם נבחרו במספרים גדולים כאלו שאך לפני כמה שנים היו מוקצה בעני הציבור כביכול בזכות התודעה שהונדסה בתקשורת והחינוך הנתון בידי השמאל.

גם בעולם זה קורה, הימין באירופה עולה במקביל להרס שהשמאל השולט שם עושה עם הזרמת רבבות מוסלמים גברים צעירים למדינתם, כיום הימין עולה שם ובשנים הבאות לבטח יעשה גירוש ואפילו טבח המוני כדי להגן על עצמו מהרצח והאונס והשוד ברחובותיהם בידי המוסלמים.

באמריקה נפל דבר, שוב הודות לתקשורת העצמאית ברשתות החברתיות, נגד כל סיכוי לכאורה ונגד כל סקר שמומן בידי אילי הון אינטרסנטיים, עלה  לכס השלטון דונאלד טארמפ הכופר בכל הרעיון המערבי והשמאל בכל תחום שלהם החל מהכפירה שלהם באלוקים ועד הגדרות המגדר האישי וחלוקת ההון, שלטון הנבחר ואמונה בצדקת הדרך הימנית השפויה.

גם שורות אלו יגיעו אליכם ממני למרות שאין לי שום תואר רשמי בשום תחום, כולל במפעל חיי של הנחלת מורשת הכליזמר ותרבות העיירה שהציונים השתדלו בכל מאודם להשמיד ולהשכיח, ואכן לא תמכו באגורה משך עשרות השנים במפעל חיי הזה, אבל חרף ולמרות מאמציהם כיום שכבת אמני הכליזמר והתרבות שהעמדתי עומד בגאון על במות בארץ ובחו"ל, אבל בזכות הרשתות החברתיות החופשיות אתם קוראים את המאמר שלי, ולא מתוך ביטאון המפלגה החרדית או השבועון הנרכש במכולת.

 רק לאחרונה זכינו ואיש חרדי שהיה  עושי דברם בתוך משרד התרבות כשעמד בכל כוחו במישרין ובעיקר בעקיפין למנוע כל תמיכה שהיא במפעל חיינו, כולל איום על מנהלי מתנסים לא להזמין את השירות שלנו, הברנש ההוא סולק מתפקידו, וזה גם הודות לחופש שהרשתות החברתיות הביאו בס"ד לעולם עם החירות וההבעה החופשית שמאפשרת לכם לקרא את שורותי אלה.

בהמשך אכתוב על ההשפעה האיטית אמנם אבל הקיימת ומתרחבת גם במגזר החרדי שלנו פנימה, עם זעזוע מוסכמות מעוותות שהתפתחו אחרי ההלם של השואה והמגננה של המיעוט החרדי מתקופת קום המדינה.

שלטון בדצי"ם שונים ולא דווקא בגלל כישרונם ויושרם, וכן כל מיני רעות חולות שהושרשו אצלינו שכיום נפרמים לאט ובטוח ותופעות לא נסבלות נעלמות עם הזמן, כמו המכות הפראיות של המלמדים לילדים חסרי ישע בחיידר בזמני, או כפיית דעתה של חבורה או חסידות אחת על רעותיה וסביבותיה, קם דור חדש ירא שמים וחפץ אמת שלא קונה כל לוקש מצוי כפי שהיה עד היום.