ממתק לשבת

ממתק לשבת פרשת נצבים תשפ"ד

מסופר בגמרא על רבי יהושע "שהלך פעם בדרכו לירושלים, כשהתקרב אל היעד ראה ילד קטן יושב על פרשת דרכים אמר לו "מה הדרך הכי טובה לעיר? אמר לו הילד ישנם שני דרכים: דרך אחת היא קצרה אבל היא ארוכה, הדרך השניה היא ארוכה אבל קצרה, החליט רבי יהושע ללכת בדרך הקצרה. הוא אכן הגיע לעיר מהר מאוד אבל כשהגיע לעיר ראה שהעיר מוקפת גנות ופרדסים ולא ניתן להיכנס אל העיר. חזר אל הילד ואמר לו: " למה אמרת לי שדרך זו קצרה? אמר לו: הרי הוספתי ואמרתי שהיא ארוכה"?  היא אמנם קצרה במרחק אבל ארוכה כי אי אשר להגיע דרכה. המשיך רבי יהושע בדרך השניה שאמנם היתה ארוכה יותר אבל נוחה ופתוחה אל העיר.

בפרשת השבוע אנחנו שומעים את סיום נאום הפרידה של משה רבנו, הוא פונה לעם ישראל ואומר להם ,"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה  היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד..."

נשאלת השאלה איך אפשר להגיד שאהבת ה' והמצוות שנצטוינו הם קרובים אלינו וקל לקיימם הרי כולנו אנשים חומריים והנטיה הטבעית שלנו היא ללכת אחרי התאוות והרצונות הגשמיים שלנו ולא אחרי התורה והמצוות?

מסביר על כך בעל התניא שזה אכן קרוב לכל אחד מאיתנו בגלל שלכל יהודי יש אהבה טבעית לה' שמוסתרת בלבו ואם כן הוא לא צריך לעורר משהו חדש אלא לגלות משהו שכבר קיים בו ולכן זה קרוב וקל יותר. אבל זה לא לגמרי עונה כי התורה לא מדברת רק על האהבה בלב אלא גם על המעשה "בפיך ובלבבך לעשותו" והרי זה כן קשה? מסביר בעל התניא שאכן יש שתי דרכים, 

דרך אחת קצרה וארוכה, בדרך זו מסתמך היהודי על האהבה הטבעית שקיימת בלבו לקב"ה, זו דרך קצרה אמנם אבל היא ארוכה כי בסופו של דבר היא לא תוביל אותו לעשייה.

יש עוד דרך שהיא ארוכה וקצרה זו דרך שההתחברות להשם היא באמצעות ההתבוננות בגדולת השם ולימוד תורתו, על ידי ההתעמקות בגדולתו של הקב"ה מעוררים את האהבה שבתוכנו ואהבה זו מסייעת לנו להיות יציבים ושמחים בקיום המצוות. הדרך הזו היא ארוכה אמנם כי היא דורשת לימוד והתעמקות אבל היא קצרה כי על ידי הלימוד נגיע אל היעד בבטחה ונצליח לעורר את האהבה הקבועה בלבנו בצורה הגלויה ביותר.

יהי רצון שנזכה למלא את יעודנו מתוך שמחה, נעשה את כל ההכנות הנכונות להתחיל את השנה ברגל ימין ושתבוא על כל עם ישראל שנה של גאולה אמתית ושלימה ונכתב ונחתם כולנו לחיים טובים ולשנה טובה ומתוקה

שבת שלום 

הרב נחמיה וילהלם