"היום בתניא" שבת קדש ט"ו אדר א'
תניא לקוטי אמרים
סיום פרק כ"ט עמ' ל"ז
שנה מעוברת
⛳
החלומות כתשקיף למהות הפנימית של האדם:
"עוד ישים אל לבו" (מי שסובל מטמטום הלב, על) "רוב חלומותיו, שהם הבל ורעות רוח, וזאת משום שאין נפשו עולה למעלה" (בעת השינה, לקבל גילויים נעלים בעניני תורה וקדושה).
"וכמו שכתוב, מי יעלה בהר ה'" (מי תעלה נשמתו בעת השינה לפני ה' לקבל גילויים עליונים)? "נקי כפים ובר לבב"! (ומי שחסרה בו מעלה זו, אין נפשו עולה להיכלות הקדושה.
ואדרבה, היות שהיא קשורה בעניני טומאה, חלומותיו יהיו בעניני הבל ורעות רוח).
ובזהר מובא (בתרגום חופשי): שאותם כחות הטומאה שדבק בהם במשך היום, באים ונדבקים בו בעת השינה, ועקב כך מודיעים לו בחלומו "מילי דעלמא" (דברי חולין), ופעמים צוחקים ממנו ומראים לו דברי שקר ומצערים אותו בחלומו.
...
הבינוני שלפנינו:
נצין, שהבינוני שלפנינו, הוא במדרגה מאד גבוהה. מחשבתו דיבורו ומעשיו הגלויים שבמשך היום הם לה', ובכל זאת הוא סובל מטמטום הלב ואין הוא יכול לפתוח את לבו כראוי בתפילה?!
מסביר התניא, שאדם זה מהותו הפנימית אינה בדיוק כפי שהוא חושב. ולמעשה, הוא יכול לתהות עליה מאיכות חלומותיו שבעת השינה. שכן, כידוע, אין האדם חולם אלא מהרהורי ליבו שבמשך היום.
...
המסקנה:
כאמור, על ידי חלומותיו, מגלה האדם לעצמו את מהותו הפנימית.
והיות שמתברר, שמעשי האדם ומחשבותיו כשהם "הבל ורעות רוח", הם המהוים את הסיבה, הן לתוכנם של חלומות ההבל שלו והן לטמטום הלב בתפילה.
לכן, לאחר גילוי הסיבה הגורמת לו לטמטום לבו. מה שעליו לעשות, הוא כנ"ל, להיות בלב נשבר על מצבו (הלב הנשבר השובר את רוח הסטרא אחרא), ובזה יצליח גם הוא לפתוח את לבו בעבודת ה'.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.