"היום בתניא" שבת קדש' י"א טבת
תניא לקוטי אמרים
פרק ח'
שנה מעוברת
⛳
המאכל האסור:
הדבר האסור באכילה, בנוסף לכך שחיותו היא מג' הקליפות הטמאות, חיותו גם "אסורה" וקשורה חזק בידי ה"חיצונים". עד כדי כך, שגם אם יאכל האדם בשוגג מאכל זה לשם שמים, ואף למד והתפלל בכח אכילה זו, לא תעלה החיות שבמאכל לקדושה.
דבר זה הוא נכון, בין במאכלים האסורים מהתורה (שהחיות שבהן היא מג' הקליפות הטמאות מתחילת הויתם). ובין בדברים האסורים באכילה רק מדרבנן (שבתחילה הם היו מקליפת נוגה, ורק משעה שחכמים אסרום באכילה הוחלפה חיותם מנוגה לקליפות הטמאות).
...
יצרי הרע שונים:
היות שחיות המאכל האסור שונה מחיות הדבר המותר, לכן גם הכחות הנפשיים הנמשכים למאכלים אלו שונים הם.
למאכל האסור (שחיותו אסורה וקשורה בידי ה"חיצונים"), מתאוה בטבעו יצרו הרע של הגוי (שנפשו היא מג' הקליפות הטמאות). ואילו יצרו הרע של היהודי (שנפשו היא מקליפת "נוגה"), הוא מטבעו נמשך רק אל הדברים המותרים (שגם באכילתם למלא את תאותו, ירידתם אל הקליפות הטמאות היא רק "לפי שעה").
...
כשהיהודי מקלקל את יצרו הרע:
אז איך זה קורה שיהודי נמשך ומתאוה לדברים האסורים, שהמשיכה הטבעית אליהם, היא כאמור על ידי יצר הרע של גוי?
נראה, כי היהודי שנכשל ואכל מאכל כשר למלא את תאותו, בהורידו את חיות המאכל הכשר "לפי שעה" אל הקליפות הטמאות. הנה, בינתים גם נפשו הבהמית (אף שהיא מנוגה) נטמאה בטומאת "שד משדין נוכראין" (בטומאת היצר הרע של אומות העולם) - ולאחר שהוא קלקל את יצרו הרע, לא פלא שגם הוא כבר יכול להימשך אל הדברים האסורים.
...
הוספה - חלקו השני של הפרק
ניקוי וטהרה ל"נפש רוח ונשמה":
ישנם ענינים שהאדם יכול לתקנם על ידי תשובה נכונה בעולם הזה, ויש דברים שלא ניתן לתקנם אלא לאחר המות - וכפי שהדבר מתבטא בניקוי ה"נפש רוח ונשמה" מבחינות שונות של טומאה שדבקה בהם.
...
חיבוט הקבר:
כשאכל מאכל כשר, ולא היתה לו באכילתו כונה לשם שמים, מיד עם האכילה דבקה בגופו טומאת קליפת נוגה.
והנה, גם כאשר אחר כך הוא שב לעבודת ה' ולתורתו (וחיות המאכל הכשר שהוא מנוגה עלתה ונכללת בקדושה). בכל זאת "רושם" מטומאה זו נשאר דבוק בגוף, ואינו יוצא ממנו אלא לאחר המיתה עם "חיבוט הקבר".
נצין, כי "חיבוט הקבר" ניתן כמעט לכל אדם על ידי קבוצת מלאכים מיד לאחר הקבורה, ובו מנקים את הגוף (ואת בחינת הנפש מנר"נ, הצמודה לגוף שבקבר עד התחיה), מטומאת נוגה שהוא קיבל מהנאות העולם הזה ותענוגיו.
פטורים מ"חיבוט הקבר", כל מי שלא נהנה מהעולם הזה. וכן מי שנאלץ להעלות על שלחנו "מותרות", כרבי יהודה הנשיא בהתנהגותו עם אורחיו, שאת הכל עשה לשם שמים, ולא דבקה בו הטומאה כלל.
...
"דברים בטלים""
דיבורים, שאין איסור בהבעתם, וכן אין בדיבורם משום ביטול תורה, אלא הם סתם "דברים בטלים". מטמאים הם בטומאת קליפת נוגה, את המידות של הנפש האלוקית (בחינת ה"רוח שבנר"נ) - וניקויה של טומאה זו מתבצע לאחר המות בפעולה הנקראת "כף הקלע".
על דיבורים אסורים ועוון ביטול תורה, ניתן לנשמה עונשים שונים אחרים - לא כנקמה, אלא כדי לנקותה ו"לצרפה" שתוכל לקלוט את הגילויים הנעלים שמחכים לה בגן עדן.
...
חכמת האומות:
עניני חכמה כלליים (שלא משולב בהם ענינים כנגד הדת), כדוגמת חכמת החשבון והרפואה, מ"קליפת נוגה" הם. והעוסק בהם סתם, מטמא בשעת מעשה את "בחינת חב"ד שבנפשו" (בחינת הנשמה שבנר"נ שלו) בטומאת קליפת נוגה.
רשאים לעסוק בלימוד נושאים אלו: מי שלימודו זה יאפשר לו להתפרנס יותר בריוח (מצב שיסיע לו בעבודת הבורא), "או מי שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו" (כדוגמת הרמב"ם והרמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בזה") - שבלימוד למטרות אלו מעלים את הנוגה לקדושה (כהעלאת המאכלים הכשרים באכילה שהיא לשם שמים).
.....
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.