שלום וברכה מורי ורבותי!
מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון!
אחת מהמצוות אותן היו מקיימים אבותינו בזמן שבית המקדש היה קיים, היה ניסוך המים.
בכל יום היו מנסכים יין על גבי המזבח, אבל אך ורק בחג הסוכות היו מנסכים מים על גבי המזבח.
זה היה מעין רמז וברכה לכך שיהיו מים רבים במהלך השנה לרגל תחילתו של החורף.
מאותו רגע היו עם ישראל שמחים ומתלהבים על השמחה הגדולה והעצומה על המים שצריכים לשאוב כדי להעניק על גבי המזבח, וכל אחד היה מגיע בערבו של יום לשמוח בשמחת בית השואבה.
זו היתה שמחה שעליה נאמר ש"מי שלא ראה את שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו" (סוכה נ"א ע"א).
עד היום אנו עושים זכר לאותו מנהג, מידי לילה בלילות חול המועד של חג הסוכות משתדלים לשמוח, לרקוד, ואפילו להגיע למצב של אירועים גדולים ונפלאים, ואפילו עם כלי שיר.
מה זאת אומרת, על מה היתה השמחה, על מה ההתלהבות? בסך הכל מנסכים מים!
התשובה היא, על כך שבסך הכל מנסכים מים! ה"בסך הכל" הזה הוא בעצם הכל!
אם קיימת את רצונו של הקדוש ברוך הוא, הרי שהשווי והערך של המצוה נקבע אך ורק על ידי השמחה שלך.
והיו אומרים גדולי ישראל, שבעולם הזה אין שכר על המצוות, אבל השכר שישנו, הוא על ההתלהבות והשמחה שלך במצוה, כי זה משהו מעבר למה שאתה מחוייב!
האר"י הקדוש, היה יוצא בשמחה והתלהבות לכל מצוה ואמר שכל ההשגות הגבוהות אליהן הגיע, היו אך ורק בזכות אותה שמחה והתלהבות בקיום המצוות.
אפילו כאשר היה רוצה לרכוש את ארבעת המינים, הוא היה מגיע בשמחה ובהתלהבות ובוחר את הארבעת המינים המהודרים ביותר, לאחר מכן פותח את הארנק ואומר למוכר: "קח ככל אשר תחפוץ, ואל תאמר לי אפילו כמה לקחת, ואני רוצה שתשמח בשמחה ובהתלהבות שלי, ותראה עד כמה אני מאושר בקיום המצוה ואינני מחשב כהוא זה בערך גשמי של כסף".
כל אחד מאיתנו ישתתף בימים האלו בשמחות בית השואבה הפזורות ברחבי הארץ. ואם לא, אם יש לך את המקום שלך, את הבית שלך, תדליק את הטייפ, את ה"טייפריקוידר", ותרקוד עם בני המשפחה.
תשמח, ובשמחה הזו אתה שותף בשמחתם של כל עם ישראל, שמחה בקיום המצוות.
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.