שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת כי תצא.
פרשתנו פותחת ב"אשת יפת תואר".
אדם יוצא למלחמה, יוצא לעזה, ג'נין, קלקיליה, הוא מגיע למקום, ובו הוא רואה, בזמן תורתנו הקדושה בלבד, אשה שמשום מה מצאה חן בעיניו.
לא הגיוני, לא נכון, אבל קרה...
לאדם הזה מותר לפי ההלכה לישא את אותה אחת לאשה.
ומדוע?
אומר הקדוש ברוך הוא: "אני יודע שהאדם הזה עכשיו, בשעת מלחמה, אין לו את הכחות להתגבר על הרצון לאותה עבירה, אין לו את הכחות לנתב מהצורך לנצח במלחמה, לצורך לנצח במלחמה האישית, ולכן אני מתיר לו את זה, ולמה אני מתיר לו את זה? כי אני לעולם לא אעמיד אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, ובשעת מלחמה, המדובר הוא בניסיון שאתה לא יכול לעמוד בו".
זהו לקח עצום לכל שש מאות ושלוש עשרה המצוות של התורה הקדושה.
כי אם במצווה אחת אומר לך הקדוש ברוך הוא: "אני יודע שהיא קשה מדאי, ולכן אני לא מטיל עליך את קיומה". זה אומר ששש מאות ושלוש עשרה המצוות הקיימות הן בכחנו, ואין מישהו שלא יכול להתגבר עליהן.
זה אומר שאם אתה אומר: "קשה לי", או "אני לא יכול ולא מסוגל", המדובר הוא בשקר מוחלט, כי הקדוש ברוך הוא שהכיר אותך, שהוא זה שבעצם יצר אותך, שמעניק לך את הכחות יום יום ושעה שעה, הוא זה שאומר לך: "אם על אשת יפת תואר פטרתי, זה אומר שאת כל היתר אתה מסוגל ואתה יכול, וכל המלים שאתה מוציא מהפה נובעות או מתוך טיפשות, כי אתה לא מכיר את הכחות שלך, או מתוך רשעות, שאתה מכיר ומנסה להתגבר על כך".
מי שיודע שהאתגר שנמצא בפניו, קשה ככל שיהיה, הוא אתגר בר ביצוע, גם מבין שיש לו את הכחות לכך, והרבה יותר בקלות זוכר ומצליח להתמודד עם זה, ובפרשתנו קיבלנו את הסיבה הטובה ביותר לכך.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי, האוהב, מעריך, מוקיר ומעריץ ומה לא?...
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.