שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו!
ושימו לב טוב!
שוחחנו על מדת הקנאה, והנה למרבה הפלא אנו מקבלים מזוגות נשואים האשמות שווא, הייתי אומר, אלו על אלו, על קנאה.
"אשתי מקנאת בי", "בעלי מקנא בהצלחה שלי".
זה נשמע מוזר, זה נשמע לא הגיוני, אבל זה קיים וננסה ביחד להבין מהיכן זה נובע.
אין קריירה של בעל או של אשה, רוחנית או גשמית ככל שתהיה, שאינה כבולה בחיי הנישואין.
כלומר, לא יתכן שתהיה מוצלח יותר מבלי שאשתך עומדת לימינך, לא יתכן שתהיה עשיר יותר מבלי שחיי הנישואין יש להם משמעות באותו אושר.
חיי הנישואין הם לא משהו חיצוני כמו מקום עבודה או מקום בו אני לומד שלא שייך לקשר אותו להצלחה או לכישלון.
חיי הנישואין הם מרכז החיים שלך!
אתה ורעייתך הנכם יחד "פלגא דגופא" - אתה חצי והיא חצי, שחוברו יחד לשלם.
אם אתה מצליח להחדיר בבית עד כמה ההצלחה שלך היא ההצלחה של רעייתך, אם את מצליחה להחדיר בבית עד כמה ההצלחה שלך היא בזכות בעלך והוא שותף מלא לה, לא יתכן שאדם יקנא בעצמו, אדם לא יכול לקנא בהצלחה של עצמו.
בשניים אין אדם מקנא, לא בבנו ולא בתלמידו (סנהדרין ק"ה ע"ב), כי ההצלחה שלהם זה ההצלחה שלו.
לא יתכן שתקנא בחצי השני של הגוף שלך, לא יתכן שיד שמאל תקנא בהצלחה של יד ימין, כי המדובר הוא באותו גוף.
אם יש קנאה, מי שאשם בה בדרך כלל, הוא המושא לאותה קנאה, הוא אותו אחד שמקנאים בו, כי הוא שידר: "ההצלחה היא שלי ואילו רעייתי סתם כך צופה מן הצד".
וכן להיפך, אם כל אחד מהצדדים מבין עד כמה המשמעות של חיי הנישואין היא זו שמעניקה את הכחות להצלחות הגדולות, לאף אחד לא היתה סיבה לקנא, כי הסיבה היא בעצם בי, בעצמי, ואף אדם עד היום לא הצליח באמת לקנא בעצמו.
כך זוכים לאהבה ואחווה שלום ורעות.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.