לא חרבה ממשלתנו אלא על השלום

 לא חרבה ממשלתנו אלא על השלום

אדם אחד, היה לו חבר ושמו קרטיא, והיה לו שונא ושמו דמו-קרטיא. עשה אותו האיש הפגנה גדולה בעד שלטון החוק והדמוקרטיה.

אמר לעוזרו: לך הבא לי את קרטיא ידידי שיצטרף גם הוא להפגנה.

הלך בטעות והביא את דמו-קרטיא, שהיה שונאו של אותו האיש.

בא אותו האיש להפגנה ומצא את דמו-קרטיא עומד ובידו שלט ומפגין בעד הדמוקרטיה. אמר לו אותו האיש: "הלוא אני ואתה שונאים. הלוא אין הדמוקרטיה שלך מהותית כמו הדמוקרטיה שלי. מה אתה עושה כאן? בושה! בושה! קום וצא!"

אמר לו דמו-קרטיא: "הואיל וכבר באתי הנח לי, נקיים הידברות, נמנע את הקרע ואניח לך להפגין בכל מקום שתרצה ומתי שרק תרצה". ענה לו: "לא!" אמר לו: "אניח לך להגיע לשירות מילואים מתי שרק תרצה ולסרב להגיע מתי שרק תרצה". ענה לו: "לא!" אמר לו: "אתן לך להשבית את כל המשק מתי שרק תרצה". ענה לו: "לא!"

אחז בעל ההפגנה את דמו-קרטיא בידו והוציאו החוצה בבושת פנים.

אמר בעל ההפגנה: "כיוון שיש כאלה, כמו אותו דמו-קרטיא בזוי, המעלים בדעתם שדמוקרטיה היא שלטון הרוב, וכיוון שיש כאלה שלא מחו במי שהעז להתייצב כאן ולהפגין בעד הדמוקרטיה ברוב חוצפתו, מבלי שהוזמן, סימן שמעשיו נוחים להם".

אלך ואלשין עליהם לפני בעלי ההון ברחבי העולם. וכך אמר: "אין סיכוי שמשקיעים גדולים ישקיעו במקום שמעניק כוח בלתי מוגבל לריבון ושאין בו מערכת משפטית עצמאית". אמר ועשה, והלך לספר לחבריו בעלי ההון בעולם: "מרדו היהודים בדמוקרטיה!"

אמרו לו חבריו בעלי ההון: "מי אמר?" (הצג הוכחה). אמר להם: "צאו וראו מה עשו נציגי ההייטק הישראלי, שנשאו תפילה מעומק ליבם וקרעו קריעה בבגדם לאות אבל על הממשלה שממיטה חורבן על ההייטק הישראלי, על הסטארטאפ ניישן. וכך אמרו: "אנו חשים היום שהממשלה קורעת את החוזה שבין השלטון לעם, מבלי לראות את החורבן שהדבר יביא..." היש לכם ראיה גדולה מזאת?"

ביקשו לשלוח לבעל ההפגנה הצעה צנועה – רק להגביל את עילת הסבירות, למנוע אפשרות שהמילה האחרונה תהיה של השופטים, שלא נבחרו באופן דמוקרטי. הלך והטיל בעל ההפגנה מום נסתר בהצעה, ותדרך את כל הפרופסורים, המשפטנים והעיתונאים, שעילת הסבירות היא בעצם ראשיתה של דיקטטורה, כי כך יוכלו נבחרי הציבור להחליט החלטות בלתי סבירות בעליל מבלי שישים להם גבול כל גורם סמכות אחר!

אלא מאי? אותו בעל הפגנה רב חוכמה הסתיר מעיני כולם כלים נוספים רבים שבידי השופטים כדי למנוע החלטות בלתי סבירות (חוקיות, מידתיות, ניגוד עניינים, היעדר תום לב ועוד), שכן המטרה אחת היא – למנוע את הטעות היסודית שהעלו בדעתם דמו-קרטיא וחבריו הנבערים מדעת.

אותם בורים נטולי השכלה בסיסית אינם מבינים שעילת הסבירות היא למעשה הסמכות להתערב גם כשאין לכך כל סיבה סבירה אחרת. כי משמעותה העמוקה היא שהמילה האחרונה היא של האדם הסביר באמת, כלומר, הסביר במובן המהותי של המילה.

חשבו חכמים לקבל את עילת הסבירות, הרי לא ייתכן שתיקון כה הגיוני ומתבקש ייעצר בגלל איומים ולחץ של בעלי זרוע, בריונים, שורפי אסמים. אמר להם רבי שלום בן שלום:

"יאמרו שתורתנו מובילה לשנאת חינם ולקרע בעם?! זוהי לא היהדות שלנו!" "גדול השלום ששם הקדוש ברוך הוא שנכתב בקדושה ימחה על המים להטיל שלום בין איש לאשתו". ומה בין איש לאשתו כך, בין אחים משמאל לאחים מימין על אחת כמה וכמה".

חשבו לעצור את בעל ההפגנה כדי שלא ימשיך להלשין בפני בעלי ההון ברחבי העולם ולפגוע בכלכלת המדינה הישראלית וכדי שיפסיק לחולל מהומות ולעודד סרבנות ואלימות, בחסות אכיפה בררנית שהינה פגיעה אנושה בדמוקרטיה (שהרי בעל ההפגנה לא משלם מחיר על הפרת חוק בוטה, בעוד אזרחים אחרים משלמים גם משלמים).

אמר להם רבי שלום בן שלום: "שמא יאמרו אנשים שתורתנו מגבילה את חופש ההפגנה הדמוקרטי. כזאת לא תהיה". מה גם שכפי שכבר אמרו רבותינו: "אין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי".

אמרו חכמים: "ענוותנותו של רבי שלום בן שלום החריבה את ממשלתנו ושרפה את מדינתנו